ד"ר יצחק קליין טוען כי המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית אינה נוגעת ל"רצון העם", אלא למקור הסמכות החוקתית. בהשראת לינקולן ומדיסון מוצעת תפיסה רפובליקנית חלופית למודל שמציג אנגלרד במאמרו.
ד"ר יצחק קליין טוען כי המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית אינה נוגעת ל"רצון העם", אלא למקור הסמכות החוקתית. בהשראת לינקולן ומדיסון מוצעת תפיסה רפובליקנית חלופית למודל שמציג אנגלרד במאמרו.
השופט (בדימ') ד"ר רון שפירא בוחן במאמר את המעבר מן הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש, תוך התמקדות בשיוך דירות, במעמד הזכויות הקנייניות של החברים והיורשים ובהשלכות המשפטיות של השינוי, ומצביע על אתגרים עתידיים בתחומי העבודה, הערבות ההדדית והקהילתיות.
השופט (בדימ') ד"ר אברהם טננבוים מציע "דרך שלישית" בין ציות עיוור למרד גלוי: אתיקת הסיכול השקט. באמצעות סיפור המיילדות במצרים, תיאוריות מודרניות ודוגמאות מוסדיות, הוא בוחן מתי רשאי הדרג המבצע לעכב או לסכל הוראות הנתפסות כבלתי מוסריות.
חמש שנים לאחר אירועי שומר החומות, בוחן אהרן גרבר כיצד התמודדו הפרקליטות ובתי המשפט עם הפורעים, וטוען כי חרף מגמת החמרה מסוימת בענישה, הדין מוצה רק באופן חלקי, באופן שפגע בהרתעה, בוודאות הענישה וביכולתה של מערכת המשפט להתמודד עם אלימות
עוה"ד יונתן גרין טוען כי התיקון ה־14 מחייב את המדינה להגן מפני אלימות פרטית, ובוחן יישום עיקרון זה על ישראל 2023, תוך ביקורת על הימנעות רשויות האכיפה מהגנה שווה על אזרחים.
בפרשת שדה תימן מנע בג״ץ פעמיים משר המשפטים למנות מפקח על החקירה, אף שלפי החוק נתונה לשר הסמכות למנותו. על בסיס זה טוען עו״ד אורן רוט כי בכך שב בג״ץ ועיוות את סמכות "הסעד למען הצדק", שנולדה מטעות תרגום היסטורית,
מאמרו של ד"ר מנחם רניאל בוחן את הפער בין ההסדר בתקנות סדר הדין האזרחי, הקובע נקודת מוצא של פסיקת הוצאות ריאליות לזוכה בדין, רשימת שיקולים שעל בית המשפט לשקול וחובת פירוטם, לבין הפסיקה של בית המשפט העליון. ניתוח הפסיקה מראה
עידו חפץ בוחן במאמר כיצד המדע שואף לאובייקטיביות אך אינו חף מסובייקטיביות אנושית, במיוחד במדע הפורנזי. הוא מראה כיצד פרשנות מומחים והטיות קוגניטיביות עלולות להשפיע על ראיות ועל הכרעות משפטיות, וקורא לשקיפות, סטנדרטיזציה ופיקוח לשם חיזוק אמינות ההליך.
