מאמרם של אלחי בן או"ן פלד וגל דהן עוסק בפרקטיקה של ארגון החמאס באזרחים ובאובייקטים אזרחיים בתור מגן אנושי במהלך המלחמה הנוכחית בפרט, ובשאלות המשפטיות המתעוררות עקב שימוש שכזה בדין הבין־לאומי ובכלל.
פרופ' ברכיהו ליפשיץ מנתח את הפרשנות של בית המשפט בבג"ץ גורטלר לביטוי "איש ואשתו" שבחוק אימוץ ילדים, ומתוך כך מנסח ביקורת נוקבת נגד "הפרשנות התכליתית" שהשתרשה במשפט הישראלי.
גל רוזיליו מפרט את הקשיים המתעוררים בעקבות שימוש חוזר בעילת אי־מיצוי הליכים במסגרת עתירות מינהליות בזמנים "דחופים ומיוחדים", ומציע מבחן חדש לרובד הבחינה שמבצע בית המשפט למען קידום עתירות ביעילות.
ברשימה זו עו"ד יונתן גרין דן בהגותו המשפטית של הכלכלן פרידריך האייק, אגב ציטוטים מכתביו שהוצגו בפסקי הדין של השופט אלכס שטיין - ומצביע על שגיאה יסודית אך רווחת בהבנת גישתו המשפטית של האייק.
כניסת צה"ל לחבל עזה באוקטובר 2023, מעלה את הצורך לשוב ולדון בהיקף הפיקוח שצריך להיות לבית המשפט העליון על פעולת הצבא בשטחי יש"ע. עו"ד דוד ברלינר סוקר את מקורות הסמכות הבעייתיים של בג"ץ באזורים אלו – ובעקבות כך מציע להסדיר את הסמכות בחקיקה.
תרגום מאמרו של פרופ' תומס ויטלי, בו הוא דן על האשמות כלפי ישראל, שלפיהן היא מפרה את הדין בין־לאומי בעניין הטלת מצור, העברה בכפייה של אזרחים וההפצצות הרבות של שטחים בנויים. בעקבות הניתוח המשפטי וההשוואתי מסקנתו היא כי האשמות הללו שגויות.
מאמרם של יותם ברגר ואלדר גילרן עוסק בעיון בעבירת הפגיעה בריבונות המדינה או בשלמותה לפי סעיף 97 לחוק העונשין, בעקבות טבח שבעה באוקטובר. המסקנה היא כי ראוי להעמיד מחבלים אלו לדין לפי סעיף 97 , וכי לפרקליטות הסמכות הסטטוטורית לבקש לגזור על מחבלים שיורשעו לפי הסעיף עונש מוות, וזאת מבלי שיש צורך בתיקוני חקיקה ייעודיים.
בעקבות פסיקת בג"ץ בפרשת "קלפי המיקוח" (2000) השנויה במחלוקת, משווה עו"ד אברהם של"ו בין הדין הישראל לדין האמריקאי ביחס להחזקת לוחמים בלתי חוקיים וכליאתם. מן ההשוואה עולה כי הדין הישראלי מאמץ פרדיגמה משטרתית, במקום פרדיגמה צבאית - כמו זו שאומצה בדין האמריקאי.
