ד"ר טל מימרן דן במאמר על גבולות המותר והאסור בניהול פרופיל של נבחר ציבור ברשתות חברתיות, תוך הצגת המצב המשפטי, ביקורת עליו ופירוט השיקולים להטבת חופש הביטוי ברשתות החברתיות בישראל.
ד"ר טל מימרן דן במאמר על גבולות המותר והאסור בניהול פרופיל של נבחר ציבור ברשתות חברתיות, תוך הצגת המצב המשפטי, ביקורת עליו ופירוט השיקולים להטבת חופש הביטוי ברשתות החברתיות בישראל.
ד"ר לירון ליבמן מנתח את (העדר) הצדקתה של איראן לתקוף את ישראל נוכח איומיה הרבים, באמצעות בחינת התנאים המקובלים במשפט הבין־לאומי לשימוש בכוח בין מדינות.
פרופ' גדעון ספיר מציע לחדש את המאמצים לנסח בהסכמה רחבה חוקה מלאה לישראל באמצעות זיהוי נקודת האיזון הנכונה, שתכלול שינוי המנגנון לבחירת שופטים, פיצול סמכויות היועמ"ש וביטול המעמד המחייב של עמדותיו כלפי החלטות ממשלה.
מסת עורך כתב העת לקראת שנת התשפ"ה, בה מוצע לאבחן את חלוקת הדעות בבג"ץ עילת הסבירות בתור מאבק בין אליטות על כוח ושליטה שנעטף או נתערבב בפולמוס על אופייה של מדינת ישראל.
דברים קצרים, רגישים ומדויקים של פרופ' אריאל בנדור על כתיבתה ודמותה של נעמי לויצקי - שבספריה העיוניים פתחה צוהר לעולם המשפט והשפיטה והשפיעה רבות על ידיעת המשפט בישראל.
עו"ד משה יפה מתאר את ההתפתחויות האחרונות בפסיקות בית המשפט העליון בסוגיית גיוס תלמידי הישיבות החרדים בישראל, וסוקר את הצעות החוק הנוכחיות לצד הציניות הפוליטית בסוגיה זו.
פרופ' ברכיהו ליפשיץ בוחן את הצעת החוק לתיקון סעיף הפרשנות בחוק החוזים, בעקבות התפתחויות הפסיקה מהלכת אפרופים, ומגלה כי התיקון המוצע מרחיב יותר את כוחו של בית המשפט על חשבון חירות הפרט ומרחב הפעולה של הממשל.
