מסת עורך כתב העת לקראת שנת התשפ"ז בוחנת את אסופת המאמרים שבחלקו השני של הספר "המהפכה החוקתית המתגלגלת", וממפה את המחלוקות העולות ממנה סביב מקור הסמכות, גבולות הכוח ושיקול הדעת השיפוטי. במסה נטען כי מתוך השדה הביקורתי הרחב מתגבש גרעין

מאמרו של פרופ' עידו פורת בוחן, בעקבות אנגלרד, את תפיסת רצון העם אצל קלזן וטוען כי הפוזיטיביזם הקלזניאני מעניק בכורה לפשרה הפרלמנטרית על פני ערכים חוץ־פוזיטיביים, ובכך עשוי דווקא לתמוך ברפורמה המשפטית ובהגבלת הביקורת השיפוטית בישראל.

ד"ר יצחק קליין טוען כי המחלוקת סביב הרפורמה המשפטית אינה נוגעת ל"רצון העם", אלא למקור הסמכות החוקתית. בהשראת לינקולן ומדיסון מוצעת תפיסה רפובליקנית חלופית למודל שמציג אנגלרד במאמרו.

השופט (בדימ') ד"ר רון שפירא בוחן במאמר את המעבר מן הקיבוץ השיתופי לקיבוץ המתחדש, תוך התמקדות בשיוך דירות, במעמד הזכויות הקנייניות של החברים והיורשים ובהשלכות המשפטיות של השינוי, ומצביע על אתגרים עתידיים בתחומי העבודה, הערבות ההדדית והקהילתיות.

השופט (בדימ') ד"ר אברהם טננבוים מציע "דרך שלישית" בין ציות עיוור למרד גלוי: אתיקת הסיכול השקט. באמצעות סיפור המיילדות במצרים, תיאוריות מודרניות ודוגמאות מוסדיות, הוא בוחן מתי רשאי הדרג המבצע לעכב או לסכל הוראות הנתפסות כבלתי מוסריות.

חמש שנים לאחר אירועי שומר החומות, בוחן אהרן גרבר כיצד התמודדו הפרקליטות ובתי המשפט עם הפורעים, וטוען כי חרף מגמת החמרה מסוימת בענישה, הדין מוצה רק באופן חלקי, באופן שפגע בהרתעה, בוודאות הענישה וביכולתה של מערכת המשפט להתמודד עם אלימות

השופט (בדימ') משה דרורי בוחן את התפתחות חקיקת הכנסת החלה ביהודה והשומרון, ומנתח את המתח בין סמכות המחוקק, דיני התפיסה הלוחמתית והביקורת החוקתית.

עוה"ד יונתן גרין טוען כי התיקון ה־14 מחייב את המדינה להגן מפני אלימות פרטית, ובוחן יישום עיקרון זה על ישראל 2023, תוך ביקורת על הימנעות רשויות האכיפה מהגנה שווה על אזרחים.