עו"ד אברהם של"ו דן בחובה המוסרית, הציבורית והמשפטית להעמיד לדין את מחבלי טבח ה־7 באוקטובר על פשע רצח עם. הוא סוקר את התשתית המשפטית לפי הדין הבין־לאומי והחוק הישראלי, ומדגיש את חשיבותו של משפט פומבי לשימור
עו"ד אברהם של"ו דן בחובה המוסרית, הציבורית והמשפטית להעמיד לדין את מחבלי טבח ה־7 באוקטובר על פשע רצח עם. הוא סוקר את התשתית המשפטית לפי הדין הבין־לאומי והחוק הישראלי, ומדגיש את חשיבותו של משפט פומבי לשימור הזיכרון הלאומי והעלאת המודעות
המאמר עוסק בניסיונות להעניק לשב"כ ולעומד בראשו עצמאות עקרונית, חרף מילותיו הברורות של חוק השב"כ הקובעות כפיפות לממשלה. עו"ד אהרן גרבר מציג כיצד הדרישה לשינוי יחסי הכוחות בישראל בשל מניעים פוליטיים, מנוגדת לחוק ומערערת את היציבות הפוליטית.
בעקבות החולשות הרבות בהעמדה לדין פלילי של מחבלי השבעה באוקטובר, מציע עו"ד יובל קפלינסקי להחיל עליהם את חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תוך תיקונו, והקמת הרכב שיפוטי מיוחד שיברר את מעורבותם בפשעי המלחמה.
ד"ר בסוק חושף את המחדל כי בשנת 2021 נמנעה ישראל מהפעלת הסעיף בחוקת בית הדין הפלילי הבין־לאומי שאפשר לה לחקור בעצמה את הטענות בדבר פשעי מלחמה ודן בסיבות שהובילו להסתרתו מעין הציבור.
פרופ' אריאל בנדור בוחן את סמכות השפיטה במחלוקות חוזיות בין רשויות מאסדרות למפוקחים, תוך הבחנה בין בירור אזרחי לתקיפה מינהלית. מסקנתו היא שככלל יש להפנות סכסוכים חוזיים למסלול האזרחי כדי למנוע פיצול דיונים ולהבטיח בירור מקצועי ויעיל.
השופט ד"ר ניר שנידרמן ועוה"ד רז אזולאי ששון מנתחים את סוגיית מעצר הבית בפיקוח אלקטרוני ומבקרים את הלכת איינאו, המחייבת פיקוח אנושי נוסף. המחברים טוענים כי פיקוח אלקטרוני לבדו יכול להספיק במקרים מסוימים, לשם צמצום נזקי המעצר, הפחתת העומס בבתי
ד"ר אייל צור משרטט את תפקיד ועדות השרים שעסקו בפיקוח על תחום הביטחון הצבאי במשך קרוב לחצי יובל, משנת 1999 ועד 2022 - ומנגיש גוף ידע חשוב בנוגע לפיקוח ועדות השרים על בניין הכוח הצבאי בישראל
ד"ר טל מימרן דן במאמר על גבולות המותר והאסור בניהול פרופיל של נבחר ציבור ברשתות חברתיות, תוך הצגת המצב המשפטי, ביקורת עליו ופירוט השיקולים להטבת חופש הביטוי ברשתות החברתיות בישראל.
