מאמרו של רועי עבודי בוחן חוקים פליליים שאינם נאכפים, מנתח את ערכם האקספרסיבי, משווה בין המשפט המודרני והעברי, וטוען לבחינה מחודשת: ביטול חוקים פוגעניים ושימור חוקים מחנכים גם ללא אכיפה מטעמי כבוד אדם.
מאמרו של רועי עבודי בוחן חוקים פליליים שאינם נאכפים, מנתח את ערכם האקספרסיבי, משווה בין המשפט המודרני והעברי, וטוען לבחינה מחודשת: ביטול חוקים פוגעניים ושימור חוקים מחנכים גם ללא אכיפה מטעמי כבוד אדם.
עו״ד אורן רוט מציג במאמר ניתוח מקיף ומעמיק של בג״ץ עילת הסבירות, ומראה כי אף ששופטי הרוב הסכימו על עצם סמכותו של בית המשפט לבטל חוקי־יסוד, הם לא חלקו מקור סמכות משותף; המכנה המשותף היחיד הוא תפיסת “הכול שפיט”, שממנה
ד"ר שוקי בלס בוחן במאמר את פרשת מייהו נ’ מעריב משנת 1979, כנקודת ציון משפטית בהגדרת גבולות האנטישמיות. הוא מנתח כיצד בית משפט ישראלי קבע שאנטי־ציונות חריפה, הנשענת על סטריאוטיפים כוזבים וקונספירציות שקריות, עשויה להיחשב אנטישמיות.
ד"ר אסף הרדוף מציג כיצד תיקון 152 לחוק העונשין יצר רפורמה נקודתית אך משמעותית בעבירות המין: ביטול מגדור, איחוד אינוס ומעשה סדום, ושינויי מינוח אקספרסיביים. המאמר משבח את המגמות, מותח ביקורת על פגמים דוקטרינריים ועל הליך חקיקה חפוז, ומציע מודל
עו"ד אברהם של"ו מנתח במאמר את דוקטרינת המיזם הפלילי המשותף (JCE) כבסיס משפטי להרשעת מחבלי חמאס ברצח־עם לאחר מתקפת השבעה באוקטובר. הוא סוקר פסיקה בין־לאומית וישראלית, מדגים כוונה ג'נוסיידית, ומשווה לאירועים דומים כדי לבסס אחריות פלילית קולקטיבית.
השופט מנחם רניאל מבקר את פסיקת העליון שהחילה "דיני שיהוי" על עתירות מינהליות במקום "דיני איחור". במאמרו הוא מוכיח כי לפי התקנות יש להגיש עתירה תוך 45 יום בלבד; ולכן איחור מחייב סילוק העתירה, אלא אם הוגשה בקשה מנומקת להארכת
מאמרו של עו"ד גונן אילן בוחן אם החלפת יו״ר ועדת כנסת במהלך הליך חקיקה עשויה להיחשב לפגם היורד לשורש ההליך המצדיק פסילת חוק. באמצעות ניתוח חוות דעת היועצת המשפטית של הכנסת והלכות מגדלי העופות וקוונטינסקי, נבחנות השלכות הרחבת עקרון ההשתתפות
ד"ר לירן אוחיון ופרופ' דורון מנשה מתמודדים במאמרם עם גבולות זכות ההיוועצות בזמן חקירה נגדית. לשיטתם, ברירת המחדל היא גישה חופשית לסנגור, ועל כן איסור גורף פוגע בהליך הוגן. במקרים של חשש קונקרטי הם מציעים מבחן דו־שלבי של הצדקה עובדתית
מסת עורך כתב העת לקראת שנת התשפ"ו מבקשת להשיב את המשפט החוקתי למסלולו ולמעמדו הראוי בשיח הישראלי. המסה מציגה בקווים כלליים את מושכלות היסוד של המשפט החוקתי, מתארת בקצרה את ההיסטוריה החוקתית של ישראל, חושפת את האתגרים והכשלים המרכזיים בתהליך
