Getting your Trinity Audio player ready...

מבוא

במהלך חודש הרמאדן התשפ"א (אפריל־מאי 2021) החל בירושלים גל אלימות לאומני מצד ערבים כלפי יהודים. תקיפות שיועדו נגד יהודים תועדו בטיק טוק וברשתות החברתיות והלהיטו את הרוחות. עימותים בין צעירים ערבים לכוחות הביטחון בשער שכם, בשייח ג'ראח וסביב הר הבית הסלימו והובילו ביום ירושלים למטח טילים מרצועת עזה לבירה, ובהמשך גם לגוש דן, השפלה, הנגב והשרון. בתגובה לכך פתח צה"ל במבצע "שומר החומות" נגד ארגוני המחבלים ברצועת עזה. המבצע נמשך 11 ימים, שבמהלכם נורו לשטחי ישראל כ־4,360 רקטות.^[1]

בניגוד לסבבי הלחימה הקודמים בין ישראל לחמאס, המבצע הצבאי לווה בהתפרעויות חסרות תקדים של ערביי ישראל בערים המעורבות ובהפרות סדר רב־זירתיות בכל רחבי הארץ.^[2] בין יום ירושלים לערב חג השבועות (10-15 במאי 2021) דווח על כ־520 מוקדי הפרות סדר,^[3] כאשר מוקדים בסדר גודל של הערים המעורבות רמלה ולוד כללו אלפי אירועים ביממה.^[4]

הפרות הסדר גלשו במהירות להתפרעויות, אלימות קשה, השחתה וביזה של רכוש יהודי. ברחבי הארץ נרשמו עשרות תקיפות אכזריות שהסתיימו בכ־200 נפגעים אזרחיים ו322 שוטרים שנפצעו.^[5] שלושה אזרחים – אבי הר אבן בעכו, יגאל יהושע בלוד ודסטאו ביסט ברמלה – נרצחו בידי הפורעים, ושני אזרחים ערבים נהרגו, באום אל פאחם בידי המשטרה ובלוד על ידי מגנים יהודים.^[6] על פי נתוני רשויות הכיבוי הוצתו כ־112 בתי יהודים ו־849 כלי רכב בבעלות יהודים.^[7] קבוצות מתפרעים הטילו אימה ברחובות ותושבים יהודים בכל רחבי הארץ נמנעו מלנוע בצירי תנועה מרכזיים בעקבות מחסומי דרכים מאולתרים בהם זוהו יהודים והותקפו באלימות. מלבד פגיעה ברכוש יהודי פרטי התבצע גם הרס שיטתי מכוון כלפי תשתיות, סמלי שלטון, בתי כנסת ורכוש משטרתי.^[8] הפורעים השחיתו דגלי ישראל והחליפו אותם בדגלי הרשות הפלסטינית, הציתו בתי כנסת ותחנות משטרה ופגעו בתשתיות במכוון.^[9] מנהיגים פוליטיים ערבים רבים נמנעו מלגנות את הפורעים שזכו לתמיכה בחלקים מן הציבור הערבי,^[10] ובחלק מהמקרים מנהיגים דתיים ופוליטיקאים גם ליבו את גל האלימות באופן פומבי.^[11]

האירועים החריגים ברחבי הארץ נמשכו כשבוע, כאשר המשטרה מתקשה לטפל בעומס האירועים והמוקדים ונמנעת מלהפעיל כוח קטלני כלפי הפורעים.^[12] לצד ההתפרעויות של הערבים היו גם אירועי תגובה של יהודים שתקפו ערבים בכמה אזורים בארץ. אירועים שבהם יהודים פגעו בערבים זכו לגינוי מהיר של מנהיגי הציבור היהודי וליחס נוקשה מצד רשויות האכיפה וחלקם היחסי מכלל אירועי האלימות היה נמוך.^[13] למרות שמוקדי האלימות דעכו, נותרו בערים המעורבות אירועי אלימות על רקע לאומני שנמשכים בעצימות משתנה, ותושבי הערים המעורבות לא מצליחים לחזור לשגרת החיים אותה הכירו בטרם פרצו המהומות.^[14] אירועים אלה הציבו בפני רשויות האכיפה והמשפט אתגר חסר תקדים בהיקפו ובמאפייניו.

חיבור זה מבקש לעקוב אחר ההליכים הפליליים שננקטו כלפי הפורעים בראי התכליות ההרתעתיות של המשפט הפלילי ביחס לעבירות אלימות לאומנית רחבות היקף. מדינת ישראל וכוחות הביטחון הופתעו מהיקף ועוצמת האירועים וכשלו בהיערכות הנדרשת למניעתם.^[15] לא ניתנה התרעה מספקת ולא עמד לרשות המשטרה כוח אדם מספק לסכל את ההתפרעויות במשך מספר ימים.^[16] אולם, לאחר מעשה, רשויות האכיפה ונבחרי הציבור הצהירו כי יפעלו למיצוי הדין עם הפורעים וירתיעו את הפורעים ותומכיהם מפני נקיטה באלימות על רקע לאומני באמצעות מערכת המשפט.^[17] בפועל, המדינה התקשתה לעשות זאת מכמה טעמים: רק מספר קטן של מעורבים באירועים הועמד לדין, ההליכים הפליליים מתנהלים בעצלתיים וכתוצאה מכך בתי המשפט משחררים חשודים לחלופות מעצר ולחופשות באופן העלול לפגוע באפקטיביות של ההרתעה ואף גוזרים את דינם לקולא מטעמי שיקום וחלוף זמן. מלבד זאת אחוז הפורעים המואשמים בעבירות על רקע לאומני ומורשעים בעבירות טרור נמוך וקשיים ראייתיים מביאים להגשת כתבי אישום מתוקנים וקלים יחסית לאירועים. כתוצאה מכך גזרי הדין הראשונים שפורסמו יצרו רף ענישה נמוך במיוחד, אשר הולך ועולה בעקבות מספר ערעורים עקרוניים של הפרקליטות לבית המשפט העליון, אך הימשכות ההליכים ותכליות של שיקולי שיקום ממשיכים להוביל לרף ענישה שאינו מספק. עד כה, למרות חומרת האירועים, רק במקרים מועטים נגזר עונש מאסר ארוך על פורעים.

אחת מהתכליות העיקריות של המשפט הפלילי היא הרתעה אישית של העבריינים מפני חזרה על מעשיהם והרתעה כללית של הציבור מפני גלישה להתנהגות אסורה.^[18] הסדר הציבורי נשען, בין היתר, על קיומו של מאזן הרתעה כללי כלפי עבריינים, אך בניגוד למי שמתויג כעבריין וסובל מסטיגמה פלילית שלילית שיוצרת הרתעה חברתית, במקרים של פשיעה לאומנית אידיאולוגית רחבת היקף נהנים הפורעים מתמיכה חברתית וציבורית בקרב שותפיהם האידיאולוגיים, ומכאן שהצורך בהרתעת הציבור מפני גלישה לעבריינות אידיאולוגית על רקע לאומני גובר. מאמר זה מבקש לבחון כיצד הופעל הדין הפלילי ביחס לנאשמי שומר החומות והאם הוא הצליח למלא את תכליתו ההרתעתית.

ההתפתחויות שלאחר פרוץ מלחמת התקומה עשויות לספק אינדיקציה ראשונית לאופן שבו הפנימו רשויות האכיפה חלק מן הביקורת שנמתחה בעקבות הטיפול באירועי שומר החומות. מייד לאחר פרוץ המלחמה ב־7.10.2023, הפרקליטות ובתי המשפט אימצו מדיניות אכיפה מהירה ותקיפה יותר ביחס למי שהביעו הזדהות עם החמאס, תמיכה בטבח בעוטף או הסתה לטרור, וזאת בהשוואה להתמודדות האיטית והחלקית עם אירועי שומר החומות. ישנן עדויות לכך שמדיניות האכיפה והענישה המהירה והמחמירה שהופעלה נגד מי שהביעו תמיכה בחמאס ובמתקפת הטרור הנפשעת שביצע נגד יישובי עוטף עזה תרמה ליצירת אפקט הרתעתי מסוים ואף השפיעה על היקף ההתארגנות לאירועי אלימות לאומנית בתוך ישראל.[19] עם זאת, ימים יגידו מה תהיה מידת השפעתה ארוכת הטווח של מדיניות זו ואת האופן שבו תיושם בעתיד.

המאמר בנוי באופן הבא: הפרק הראשון דן בערכים שביסוד המשפט הפלילי בישראל; החלק השני מציג את חשיבות מיצוי הדין ותכליות המשפט הפלילי; החלק השלישי מתחקה אחר מדיניות הפרקליטות בתיקי שומר החומות; החלק הרביעי מתבונן באופן שבו יושמה מדיניות הפרקליטות בפועל. החלק החמישי יבחן את השימוש שנעשה בייחוס מניע גזעני והחמרת ענישה באמצעות קטלוג האירוע כמעשה טרור; החלק השישי עוסק בהחלטות שיפוטיות בבקשות למעצר עד תום ההליכים; החלק השביעי בוחן את מדיניות הענישה כפי שנקבעה בגזרי הדין ובערעורים; החלק השמיני דן באחריות הפרקליטות להשגת יעדי המשפט הפלילי בתור הגוף שמנהל את ההליכים; בחלק התשיעי אערוך דיון בשאלה מדוע לא מוצה הדין עם הפורעים ולבסוף אגבש תובנות ראשוניות בעקבות העדר אירועים מקבילים במהלך החודשים הראשונים של מלחמת התקומה.

א. הערכים שעליהם מגן הדין הפלילי בישראל

דיני העונשין משמשים להכוונת התנהגות ולעידוד שמירה על הסדר החברתי. הדין הפלילי מסמן את קו הגבול ששרטטה החברה בין התנהגות נורמטיבית להתנהגות אסורה. מבחינה משפטית, התכלית שעומדת ביסוד ההליך הפלילי היא הגנה מפני פגיעה בערכים חברתיים מוגנים שהוגדרו בדיני העונשין,[20] והיא מושגת באמצעות ענישת העבריינים תוך התבססות על עיקרון ההלימה, המבקש להבטיח יחס הולם בין חומרת המעשה בנסיבותיו לחומרת העונש שייגזר על מי שהפר את החוק.[21]

דיני העונשין נועדו בראש ובראשונה למנוע אנרכיה ולשמור על הביטחון האישי ועל הסדר ברחובות, אולם הייעוד של מדינת ישראל לא מתמצה בשמירה על הסדר האזרחי. מדינת ישראל הוקמה כמדינה יהודית, וככזו היא, בין השאר, מגנה על יהודים שנרדפים על רקע יהדותם – מטרה הבאה לידי ביטוי גם בדיני העונשין.^[22] מכאן החומרה הרבה הטמונה באובדן המורא מפני החוק, האלימות, והפרות הסדר שהופנו כלפי יהודים בשל יהדותם במהלך אירועי שומר החומות. מעשים אלה פוגעים בערכים החוקתיים והחברתיים שביסוד קיומה של מדינת ישראל. כפי שציין בית המשפט באחד מגזרי הדין:

"ההמון מקים נקודת מחסום מאולתרת על האוטוסטרדה. בנקודת המחסום נערכת סלקציה. נהג שאיננו יהודי משוחרר לדרכו. לעומת זאת, אם התברר כי הנהג הוא יהודי או שמא רק נחשד הוא ככזה, אזי ההמון צועק בהשתלהבות "יהודי" יהודי" ומֵחֵל לבצע בו לינץ' או כמעט לינץ'. ההמון פורץ בפרץ אלימות קשה במסגרתו הוא מיידה אבנים על היהודי הישוב ברכבו. לעיתים היהודי נחבל קשות ברכבו, לעיתים מנסים לפגוע בו ומעלים באש את רכבו לאחר שהוצא ממנו ולעיתים "רק" הורסים את רכושו. והמביט בתמונה קשה וקודרת זו עלול בטעות לחשוב שמדובר בתמונה מימים אפלים של המאה שעברה באירופה. ולא היא. מדובר בתמונת המציאות של ישראל בחודש מאי 2021. מציאות שבה ביקשו הנאשמים ואחרים לקעקע את זכותו של יהודי, כל יהודי, לחיות בביטחון בביתו הלאומי, במולדתו, במדינת ישראל".[23]

ביחס למרבית העבירות הפליליות, חוק העונשין "אדיש" לשאלה אם נעברו ממניעים עבריינים רגילים או מסיבות אידיאולוגיות. מי שמקיים את יסודות העבירה כפי שנקבעו בחוק נענש. אולם, חוק העונשין הישראלי קובע כי פעולה ממניעים לאומניים מהווה נסיבה להחמרה בענישה ומאפשר הטלת ענישה חמורה במיוחד על עבירות טרור שנעברו ממניעים לאומניים. על פי חוק העונשין, דינו של מי שעבר עבירה ממניע גזעני הוא כפל העונש הקבוע לאותה עבירה עד לסך של עשר שנות מאסר.^[24] החוק מגדיר מניע גזעני ככולל רדיפה ואלימות בשל "השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני", גזר דינו של מי שהורשע בעבירה שנעברה על רקע לאומני אמור אפוא לשקף החמרה משמעותית בענישה ביחס למקרה דומה של עבריין שעבר עבירה זהה ממניע שאינו לאומני.

לצד חוק העונשין נחקק בשנת 2016 חוק המאבק בטרור. בין היתר החוק מחמיר את הענישה ביחס לעבירות "רגילות" שנעברו במסגרת "מעשה טרור".^[25] החוק מגדיר מעשה טרור כמעשה שהתבצע מתוך מניע דתי, לאומני או אידיאולוגי שנעשה במטרה לעורר פחד או בהלה בקרב הציבור או במטרה לאלץ את הממשלה או גוף ציבורי לפעול בצורה מסוימת, תוך פגיעה חמורה בבטיחות הציבור בגוף, בקודשי דת, בתשתיות או ברכוש. הרשעה בנסיבה מחמירה של עשיית מעשה טרור לפי חוק המאבק בטרור תחמיר את הענישה ויכולה להביא לכפל העונש הקבוע לאותה עבירה עד לעשרים וחמש שנות מאסר במצטבר.^[26]

ב. חשיבות מיצוי הדין ותכליות הענישה

מעקב אחר ההליכים המשפטיים נגד מי שנטלו חלק בפרעות נגד אזרחי ישראל, במהלך אירועי שומר החומות, מלמד כי שיעור העמדה לדין של המפגעים, אפילו באירועי האלימות הקשים ביותר – נמוך, ולקח זמן רב להגשת כתבי אישום בחלק ניכר מאירועי הלינץ' הקשים, פציעה מירי, דריסה והצתת בתים.^[27] גם במקרים בהם הועמדו הפורעים לדין, עמדו בודדים לדין באירועי לינץ' שבהם השתתפו עשרות תוקפים ופעמים רבות כתבי האישום ייחסו עבירות קלות יחסית בשל קשיים ראייתיים ומבלי שיוחס למבצעים מניע לאומני או נסיבות מחמירות על פי החוק למאבק בטרור.^[28] על פי סיכום הפרקליטות הוגשו נכון למאי 2022 רק 239 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות בנסיבות מחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני־לאומני (מתוכם כ־15% הוגשו נגד יהודים) וזאת, למרות שהערכות שמרניות מדברות על כ־6000 מתפרעים לפחות באירועים לאומניים רחבי היקף, כבר בלילות הראשונים של האירועים.^[29] מלבד שיעור הנמוך של העומדים לדין, קצב העמדה לדין נמוך גם הוא, וגם כיום – חמש שנים מאז האירועים – מתמשכים ההליכים המשפטיים בעניינם של הפורעים.[30]

גזרי הדין הראשונים שפורסמו נגד הפורעים הצביעו על ענישה מקלה. במהלך השנה שלאחר האירועים נגזר הדין רק בכ־80 מקרים, גזרי הדין הראשונים שפורסמו הצביעו על מגמה של בתי המשפט לקביעת רמות ענישה שאינן הולמות את חומרת המעשים הן בשל מתחמי ענישה נמוכים שהוצגו על ידי הפרקליטות והן בשל שופטים שסטו לקולא מהמתחמים שהציגה הפרקליטות. כתוצאה מכך החלו בפרקליטות לערער על גזרי הדין במטרה לעצב רף ענישה גבוה יותר ורף הענישה החל לעלות.^[31] למרות זאת הענישה נותרה מקלה והרשעת המעורבים התבצעה בקצב איטי, בדיקה שערכתי באמצע שנת 2023 העלתה שאחוז המורשעים שקיבלו עונשי מאסר ממושכים עד אז היה נמוך במיוחד.^[32] אומנם 101 מהנאשמים קיבלו עונש מאסר בפועל – סך הכול 62% מן התיקים שבהם ניתנו גזרי דין עד לאותו מועד – אולם מרביתם קיבלו חודשי מאסר ספורים בלבד. רק ל־24 נאשמים – 15% מסך גזרי הדין שהתקבלו עד אז – ניתן מאסר של בין שנה לשנתיים. מאסר של בין שנתיים לשלוש קיבלו רק 10 נאשמים – 6% מסך גזרי הדין. מאסר של בין שלוש לחמש שנים קיבלו שישה נאשמים – 4% מגזרי הדין, ומאסר של חמש שנים ומעלה קיבלו נכון ליולי 2023 רק 6 נאשמים נוספים.

כיום, כחמש שנים לאחר האירועים, הסתיימו הליכים משפטיים נגד הנאשמים באירועי הלינץ' הקשים בעונשי מאסר משמעותיים יותר. לצד עונשים של חודשי מאסר בודדים למעורבים באירועי לינץ', ולעיתים מאסרים של כשנתיים־שלוש, אחד הפעילים המרכזיים בלינץ' בעכו נידון ל־17 שנות מאסר; מורשע בירי לעבר שוטרים נידון ל־15 שנות מאסר;[33] פורע שהורשע בניסיון רצח של חייל ביפו נידון אף הוא ל־15 שנות מאסר;[34] ושבעה מהמעורבים בלינץ' ביגאל יהושע בלוד נידונו ל־12 עד 14 שנות מאסר, כאשר תלוי ועומד ערעור שהגישה הפרקליטות על קולת העונש. ־15 הליכים נוספים הסתיימו בגזרי דין של למעלה מחמש שנות מאסר. רף הענישה על עבירות התפרעות ויידוי אבנים לעבר כלי רכב בכבישים עומד כיום על 22 עד 38 חודשי מאסר, אך גם כיום קשיים ראייתיים מובילים לתיקון כתבי אישום ולהגשתם באישומים מופחתים, וחלק מגזרי הדין עדיין מסתיימים בעונשים נמוכים.[35] נתונים אלה מלמדים כי אומנם הוטלו עונשי מאסר ממושכים על חלק מן המורשעים, אך למרות ריבוי מוקדי ההתפרעויות באירועי שומר החומות ומספרם הגבוה של המשתתפים בהם, הדין מוצה רק עם שיעור נמוך יחסית מקרב הפורעים.

אי מיצוי הדין מעורר קושי הן במישור הגמול והן במישור יצירת ההרתעה:

במישור הגמול יש להעניש את התוקפים באופן שיהלום את חומרת מעשיהם. תקיפות על רקע לאומני ואנטישמי מאיימות על כלל החברה, מעוררות פחד וזורעות אימה בלב הציבור בישראל. לא מדובר בסכסוך מקומי או בוויכוח בין שכנים שגלש לאלימות. האיום שמציב הטרור על הסדר החברתי נובע מהמטרה האידיאולוגית שעמדה ביסוד מעשי הפורעים לפגוע ביהודים בשל יהדותם. חמור מכך, אירועי שומר החומות אירעו בזמן ירי טילים נרחב של החמאס לישראל תוך הזדהות עם האויב. המאפיינים הייחודיים שבפתיחת חזית לחימה פנימית בזמן לחימה חיצונית ותקיפת יהודים מזדמנים על רקע לאומני, מגדילים את מעגלי הנפגעים הפוטנציאליים ואת היקף השפעת המעשים על הציבור, בהשוואה לאירועי עבריינות רגילה, ולכן הענישה צריכה לשקף את היקף הנפגעים המלא. החוק קובע כי העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.^[36] על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, ובמדיניות הענישה הנהוגה, זאת לצד התייחסות לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה כדי לבטא את הסלידה ושאט הנפש של החברה מן העבירה שנעברה. כדי שהעונש יהלום את חומרת האירועים והיקפם נדרשת גם התייחסות לנסיבות החריגות של העבירה. הנאשם יורשע אומנם רק בשל מעשיו האישיים, אולם החוק מורה לשופטים להטיל עליו עונש שיהלום גם את הנסיבות הייחודיות של העבירה והן יביאו להחמרה בענישה.

במקרה של אירועי שומר החומות כוללות הנסיבות המחמירות גם את הבחירה להשתתף באירועי אלימות לאומנית קשה תוך כדי לחימה. את ההיקף הנרחב של האירועים שערער את יסודות החברה המשותפת במדינה יהודית שכוללת מיעוט ערבי גדול, ואת הנכונות לנקוט בטרור ואלימות לשם קידום מטרות אידיאולוגיות באופן שמטיל אימה על כלל האוכלוסייה היהודית.^[37]

כיצד גוזרים עונש הולם? העיקרון מורה כי ענישה תהלום את חומרת המעשים אך בד בבד הוא מבטא גם את היחס של בתי המשפט לעבירה. ענישה מקילה מבטאת את השקפת השופטים בדבר חומרת המעשה. היחס שמעניק בית המשפט למעשים ולעבירה משפיע על היחס של המשטרה והפרקליטות לסוג העבירה ומעצב את היחס הציבורי למעשים. כאשר בית המשפט בוחר להחמיר בעבירות על רקע אלימות במשפחה או פגיעה בכבוד בית המשפט הוא מעביר מסר חברתי מסוים וכאשר הוא מקל בענישת הפורעים הוא מעביר מסר אחר.^[38] ענישה חמורה הולמת אירוע חמור וממילא ענישה מקלה משקפת תפיסה הפוכה שמחלחלת ומשפיעה על פעולות האכיפה ומהם לציבור.

במישור ההרתעתי ענישה מחמירה ומאסר ממושך של מי שנשקפת ממנו סכנה ממשית לציבור מונעים את המשך פגיעתו הרעה. ענישה מחמירה מאפשרת את הרחקתו מהחברה של מי שמשליך בקבוקי תבערה על בתי אזרחים, מסכן חיי אדם בדרכים, מצית ובוזז רכוש. מלבד הרחקת הפורעים מהחברה, פעולות אפקטיביות של רשויות האכיפה יוצרות הרתעה כללית במטרה למנוע התרחבות של תופעות עבריינות מהעבריין לסביבתו הקרובה לצד הרתעה אישית שנועדה להרתיע את העבריין הספציפי לשוב לסורו. החוק מורה לשופט להתחשב בצורך להרתיע בבואו לגזור את הדין.^[39]

מחקרים מלמדים שהרתעה אפקטיבית נוצרת כתוצאה משילוב בין ודאות הענישה, חומרתה ומיידיותה.^[40] ודאות הענישה עוסקת בהסתברות לכך שעבריינים יתפסו וייענשו על מעשיהם ומקובל לומר שהיא בעלת ההשפעה המובהקת ביותר על ההרתעה.^[41] אין חולק על כך שהעדר אכיפה פוגע בהרתעה ולכן ככול שאחוזים ניכרים מהעבריינים לא עומדים לדין או עומדים לדין בעבירות קלות מהעבירות שביצעו בפועל נפגמת ההרתעה. לצד הידיעה של העבריין כי יעמוד לדין על מעשיו, למהירות האכיפה ולחומרת הענישה יש תפקיד מפתח ביצירת ההרתעה.^[42]

באירועים רחבי היקף של התפרעויות אלימות מרובות משתתפים בכל רחבי הארץ, הנחת המוצא היא שלאחר שהחלו אין למשטרה יכולת לאכוף את החוק בזמן אמת כלפי כל מי שנכח באירועים. ברם, מערכת אכיפת החוק יכולה להגביר את ההרתעה הכללית האפקטיבית באמצעות הגברת הוודאות שתניח את ידה על כל מי שהיה מעורב באירועים ותעניש אותם במהירות על המעשים שעשו תוך השתת ענישה חמורה על הפורעים.^[43] החוק מחייב מתן משקל של ממש לשיקולי הרתעה וצמצום המשקל שיינתן לשיקולי שיקום, חומרת אירועי שומר החומות מבהירה מדוע הדבר נחוץ כדי למנוע אירועים כאלה בעתיד.[44]

כאשר עוסקים בהרתעה כללית ולא בהרתעה ספציפית של העבריין, מקובל לומר שיש להחמרת הענישה גם יכולת להרתיע את הציבור הרחב שעלול לחקות את הפורעים מפני גלישה להתנהגות עבריינית והעברת מסר חינוכי.^[45]

מנגד יש שופטים שמבקשים לסטות מהוראות החוק ולהעניק משקל משמעותי גם לשיקולי שיקום במקרה של פורעי שומר החומות. ראו לדוגמה אצל השופטת רות רונן:

"מול השאיפה להחמיר בעונשם של מי שלקחו חלק באירועי "שומר החומות", ניצב שיקול אחר – שנועד לקדם אותו אינטרס עצמו: שיקום העבריינים, ובמבט רחב יותר: קידום הפיוס בין שתי קבוצות האוכלוסייה. דווקא משום שמדובר בעבירות שיש להן השלכה רוחבית מעבר להשלכה הקונקרטית על הקורבן, אשר הפסיקה שבה והכירה בהן כשיקול מרכזי להחמרת הענישה, יש מקום להביא בחשבון גם את האינטרס הרוחבי באיחוי ובפיוס באופן הצופה פני העתיד […] אמנם החוק הישראלי לא הקנה את הבכורה לאינטרס הפיוס אלא לשיקול ההלימה (סעיף 40ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977). ואולם לטעמי ניתן להביא גם אינטרס זה בחשבון במסגרת מכלול שיקולי הענישה, שכן אינטרס זה הוא שעמד בבסיס מגמת ההחמרה בענישה שבה נקטה הפסיקה".[46]

ג. מדיניות הפרקליטות בתיקי שומר החומות

אירועי שומר החומות התרחשו על רקע לאומני מובהק. המתפרעים נשאו את דגלי הרשות הפלסטינית, נקטו באלימות קשה כלפי כוחות הביטחון ותושבים יהודיים, פגעו במכוון בתשתיות, בסמלי שלטון וברכוש יהודי, תוך השמעת קריאות נגד יהודים והזדהות עם חמאס בזמן שהוא משגר מטחי טילים נגד מדינת ישראל. בניגוד לטענות שנשמעו מצד חברי הכנסת הערבים ואחרים, שלפיהן מקור ההתפרעויות היה בתחושות של קיפוח, אפליה והיעדר שוויון חברתי או כלכלי,^[47] הסמלים שליוו אותם והיקף האלימות הלאומנית שננקטה במהלכם הובילו גורמים רבים לראות בהם חלק ממאבק לאומי פלסטיני רחב יותר, ולא רק מחאה אזרחית לגיטימית שגלשה בשוליה לאלימות.^[48] ניסיונות להציג את המוטיבציה לאירועים כזעם על חוסר שוויון כלפי אזרחי ישראל הערביים, או כתסכול שנבע מהתפתחות של הגרעינים התורניים בערים המעורבות חזרו ונשנו.^[49] היו גם מי שביקשו להציג את האירועים כהתפרצות של גורמי הפשיעה הפלילית בחברה הערבית תוך גימוד הרכיב הלאומני באירועים.^[50] ואולם, הדגלים, הקריאות והמאפיינים שליוו את האירועים, לצד היקפה החריג של האלימות ועוצמתה, הקשו על הצגתם כ"פעילות לגיטימית שיצאה משליטה" או כמחאה חברתית נטולת הקשר לאומני שהובילה להתפרצות המהומות.^[51] בין הראשונים שהבינו זאת עוד בשלב מוקדם היו גורמים בכירים בפרקליטות המדינה.

יומיים לאחר שהוכרז מבצע שומר החומות (12.5.2021), ולאחר התלקחות אירועי אלימות לאומנית רחבת היקף ברחבי הארץ, נערכה ישיבה בראשות המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, מומי למברגר, שפרסם את סיכום הפגישה כהנחיה בדבר "מדיניות מעצרים והעמדה לדין במהלך מבצע 'שומר החומות'".^[52] למברגר הנחה את הפרקליטים למצות את הדין ולעצור כל אדם שהיה שותף לאירועי האלימות, שכן השתתפותו באירועים כאלה בזמן המהומות מעידה על מסוכנותו. הפרקליטות היא ארגון ריכוזי ולכן להנחיית המשנה לפרקליט המדינה השפעה ניכרת על המדיניות בפועל. לצד ההנחיה, הוקם בפרקליטות פורום של בכירי הפרקליטים במחוזות ובמחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות – במטרה להתוות מדיניות תביעה אחידה בכל הנוגע לבקשות המעצרים והמדיניות בהגשת כתבי אישום. המחלקה לתפקידים מיוחדים גם אישרה באופן פרטני כל תיק שבו מיוחס מניע לאומני או שהעבירה מוגדרת כמעשה טרור.

למברגר הנחה –

"לתת דגש לאופי העבירות המיוחסות לחשודים ולנסיבות ביצוען, לרבות העובדה כי המעשים נעשו כחלק מגל התפרעויות ותקיפות אלימות כנגד שוטרים ואזרחים, וכן לממד האידיאולוגי שנלווה למעשים, אשר יכול לעלות לכדי עבירות ממניע גזעני או לכדי מעשה טרור. העבירות, מהוות לעת הזו "מכת מדינה", ומלמדות, ככלל, כי קיים יסוד סביר לחשש שחשודים כאמור יסכנו את ביטחון הציבור".^[53]

ההנחיה הורתה לפרקליטים לדרוש הארכות מעצר גם אם מדובר בעצורים קטינים בגלל הסיכון הנשקף מביצוע עבירות התפרעות במצב החירום ששרר במדינה. למברגר הדגיש כי מדובר במעצר המבוסס על עילות המעצר הקבועות בדין, ולא באמצעי מניעתי גרידא. המסמך לא פירט מה תהיה המדיניות לאחר שוך האירועים האלימים אולם ניתן להבין מההנחיה שאין להגדיר את המעורבים כמסוכנים ולבקש את הארכת מעצרם לאחר דעיכת האירועים. ההנחיה קראה לפרקליטים לבחון את חומר הראיות כדי לאתר נסיבות מחמירות של עבירות העולות לכדי מעשה טרור לפי החוק למאבק בטרור או מתוך מניע גזעני במקרים המתאימים. ואכן, כשבועיים לאחר ההנחיה שפרסם למברגר קבע פרקליט המדינה כי אין להמשיך במדיניות הגורפת שלפיה נדרשת המשטרה לעצור את כל המשתתפים בהתפרעויות, אלא לשקול את מעצרם של המשתתפים רק במקרים המתאימים, וכי לנוכח הרגיעה ניתן לשחרר ממעצר אפילו עצורים במעשי טרור ומעבירות ממניע גזעני. ^[54]

בפרקליטות הבהירו, עוד בזמן האירועים, שהם רואים את תפקידם ביצירת הרתעה והשבת השקט לרחובות.^[55] בכירים בפרקליטות הסבירו כי הם רואים עניין ערכי בייחוס נסיבות מחמירות של מניע לאומני או מסגור המעשים כמעשי טרור לפי החוק למאבק בטרור והנחו את המשטרה והפרקליטות לעשות שימוש בסעיפים המחמירים.^[56]

כמה חודשים לאחר מכן, פרסם המשנה לפרקליט המדינה הנחיה נוספת בדמות סיכום דיון בדבר "מדיניות הענישה באירועי אלימות במהלך מבצע "שומר החומות".^[57] ההנחיה פורסמה לקראת גיבוש הסדרי טיעון וטיעוני הפרקליטים לעונש במסגרת ההליכים המשפטיים נגד מי שהועמדו לדין. הפרקליטים הונחו להדגיש במסגרת הטיעונים לעונש את החומרה המיוחדת שקשורה לאירועי "שומר החומות" ואת הרקע הייחודי של אירועי התפרעות רחבי היקף בזמן לחימה. למברגר הנחה את רשויות התביעה להימנע מהסדרי טיעון מקילים באירועי לינץ' שבהם הותקפו אזרחים בשל חומרתם. ההנחיה גם קבעה כי אין למחוק מניע לאומני או ייחוס מעשה טרור במסגרת הסדרי טיעון, למעט במקרים בהם חלקו של הנאשם במעשה היה שולי, או בשל נסיבות יוצאות דופן וחריגות הנוגעות לנאשם.

ההנחיה דנה במקומם של שיקולי שיקום בקביעת מדיניות הענישה של הפורעים. על פי ההנחיה, במקרים שאינם אירועי לינץ', ניתן להגיע להסדרי טיעון ולהעדיף שיקולי שיקום במסגרת הטיעונים לעונש, תוך הקלת האישומים לאור המלצות שירות המבחן, נסיבות העבירה, וגיל הנאשמים. למברגר הנחה את הפרקליטים לנקוט במדיניות רכה כלפי קטינים בשל האופק השיקומי שלהם. עם זאת, לקטינים שהיו מעורבים באירועי לינץ' למברגר הנחה כי יש להתייחס אל התיק במלוא החומרה ואין להסכים לאפיק שיקומי. אך ניתן להקל בעונשם בשל גילם.^[58]

הפרקליטים זיהו אפוא במהירות את הייחודיות שבאירועי שומר החומות, ראו ביצירת הרתעה יעד מרכזי של מדיניות האכיפה ומיצוי הדין עם הפורעים. עם זאת, בפועל, מדיניות ההחמרה שביקשה הפרקליטות לקדם לא התממשה ובמהלך השנים נחתמו הסדרי טיעון מקלים גם באירועי לינץ' על רקע קשיים ראייתיים.

ד. אכיפה בשטח – ממדיניות הפרקליטות לניהול ההליכים בפועל

המהומות נמשכו בעצימות גבוהה במשך כשבוע (10-17 במאי 2021). למרות ההיקף הרחב של המתפרעים וההוראה למצות את הדין עם כל מי שמעורב באירועים, המשטרה בחרה במדיניות שנועדה לצמצם חיכוך ונמנעה ממעצרים בזמן אמת ומעימותים ישירים עם המתפרעים במוקדי התפרעויות.^[59] מספרם הנמוך של העצורים בולט אל מול הערכות בדבר מספרם הגבוה של המתפרעים. ניתן להעריך בסבירות גבוהה שמדובר לכל הפחות בעשרות אלפי מפגינים שלקחו חלק באירועים ובגרעין מרכזי של בין 6000 ל־10000 מתפרעים.^[60]

ביום 14 במאי הודיע ראש השב"כ שהארגון יפעל לצד משטרת ישראל, לסיכול ולמניעה של ההתפרצויות האלימות המתרחשות בערי ישראל בין ערבים ליהודים.^[61] השב"כ לקח על עצמו יעד של פיענוח כל האירועים בהם בוצע ירי ונזרקו רימונים או בקבוקי תבערה ואירועי לינץ' ואירועים מסכני חיים אחרים. מעורבות השב"כ הביאה בדיעבד למעצרם של פורעים באירועים החמורים ביותר אך השב"כ לא השלים באופן מלא את היעד שהציב לעצמו במהלך השנה שלאחר הפרעות.^[62] על פי דוח מבקר המדינה רק ב־12 מקרים מבין 35 הנפגעים שהוכרו כנפגעי פעולות איבה הוגשו כתבי אישום נגד חשודים בתקיפות.^[63] יתרה מכך, חוקרי השב"כ לא עסקו במעצרים של מי ש"רק" הזיקו לרכוש, השליכו אבנים, הציתו שטחי מרעה וחקלאות או התפרעו וחסמו את צירי התנועה.^[64] בפועל, נכון ליולי 2022, לא הורשעו נאשמים במרבית האירועים החמורים.

מספרם הנמוך של העצורים בזמן אמת הביא את המשטרה והפרקליטות לפרסם הודעות דוברות בדבר מעצרים וייחוס מניעים לאומניים לחשודים מיד לאחר האירועים.^[65] בהמשך פורסמו בהודעות דוברות של הפרקליטות גם כתבי האישום הראשונים שהוגשו נגד הפורעים ובקשות הארכות המעצר עד תום ההליכים בעניינם. ייתכן שהפרסומים נועדו, מלבד עדכון הציבור, בין היתר, גם כדי ליצור אפקט הרתעתי וייתכן שהם נועדו לשדר שליטה במצב. הודעות הדוברות בדבר מעצרים וכתבי אישום נמשכו במשך כמה חודשים עד שפסקו. גם כתבי האישום המתוקנים שמשקפים את הסדרי הטיעון אליהם הגיעו בפרקליטות עם הנאשמים לא פורסמו באופן סדור. כתוצאה מכך היה קושי של ממש לשרטט תמונה מלאה של ההליכים המשפטיים בתיקי שומר החומות. בקשות חופש מידע שונות שהוגשו לא נענו ועיתונאים דיווחו גם הם על קושי בהשגת הנתונים. אפילו חברת הכנסת מירב בן ארי שעמדה באותם ימים בראש הוועדה לביטחון פנים בכנסת ופיקחה על עבודת רשויות האכיפה ציינה כי אינה מצליחה לקבל מהפרקליטות נתונים כלליים בדבר כתבי האישום ומספר התיקים בהם יוחס מניע לאומני. גם מספר הנאשמים שמעצרם הוארך עד תום ההליכים לא הוצג באופן מסודר במהלך השנה הראשונה שלאחר האירועים למרות שפרקליטות המדינה מרכזת את העיסוק בתיקים האלה והמידע נמצא בידיה. ^[66]

במאי 2022 כשנה לאחר פרוץ האירועים פרסמה הפרקליטות דו"ח שמסכם את עבודתה בעקבות אירועי שומר החומות. וביולי 2022 פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דו"ח מיוחד על אכיפת החוק באירועי שומר החומות.^[67] שני המסמכים האלה ומעקב אחרי גזרי הדין שהחלו להצטבר כשנה לאחר האירועים אפשרו גיבוש תמונת מצב בנוגע לפעילות האכיפה. במחצית הראשונה של 2023 המערכת גם החלה להיענות לבקשות חופש מידע שסייעו בגיבוש התמונה.^[68] על פי דוח המבקר נעצרו סך הכול 3,200 מתפרעים בחשד למעורבות באירועי שומר החומות,^[69] אולם רובם המוחלט שוחרר באופן מיידי מבלי שנוהל הליך פלילי בעניינם. לא פורסמו נתונים מלאים באשר לטיב החשדות שיוחסו לעצורים אלה, ובכלל זה האם היו מעורבים בהתפרעויות אלימות או שמא השתתפו בהפגנות בלתי חוקיות בלבד. מכל מקום, מרביתם שוחררו בתוך זמן קצר מבלי שהוגשו נגדם כתבי אישום או שננקטו בעניינם הליכי חקירה משמעותיים.^[70]

מייד לאחר האירועים, בסוף מאי 2021 הכריזה המשטרה על מבצע חוק וסדר שתוכנן עוד לפני ההתפרעויות ונועד לטיפול בעבריינות הכללית ובפשיעה במגזר הערבי והפך למבצע מעצרים של חשודים במעורבות באירועי שומר החומות. עם סיום המבצע בתחילת יוני נמסר על 614 עצורים בחשד למעורבות בעבירות במסגרת שומר החומות שנעצרו מראשית האירועים. 247 מתוכם נעצרו עד תום ההליכים.^[71] על פי דוח המבקר נכון ליולי 2022 הוגשו כתבי אישום רק כלפי 574 חשודים, פחות מעשרה אחוזים ממי שלקחו חלק בהתפרעויות על פי הערכה השמרנית של גורמי הביטחון בדבר מספר הפורעים בלילה הראשון של המהומות.^[72]

מעקב אחר כתבי האישום שהוגשו מלמד על מדיניות הפרקליטות בדבר ייחוס סעיף פתיחה כללי בכתבי האישום נגד נאשמי שומר החומות. הפתיח הקבוע של כתבי האישום הציג את האירועים כאירועי אלימות ממניעים לאומיים וגזעניים בזמן לחימה מול החמאס בעזה כחלק מפירוט נסיבות העבירה.^[73] הפתיח מבהיר שכתב האישום מוגש על רקע אירועי אלימות לאומניים. אולם לצד הצגת הרקע הלאומני בפתיח כללי כחלק מנסיבות כתב האישום, רק 204 מן הנאשמים הערבים הואשמו באופן ישיר בעשיית מעשה טרור על פי החוק למאבק בטרור או בעבירה ממניע גזעני (מלבדם הואשמו גם 35 יהודים בעבירות על רקע גזענות או חוק למאבק בטרור).^[74]

הקביעה הגנרית בדבר הנסיבות הייחודיות נקבעה בהתבסס על הנחיית פרקליט המדינה בדבר הכנת כתבי אישום שקובעת כי ניתן לציין בכתב האישום עובדות הרלוונטיות להבנת הרקע לאישום, או ציון תוצאות האירוע אף אם הן לא נגרמו במישרין על ידי הנאשם.^[75] הפרקליטות פעלה ברוח ההנחיה וציינה את העובדה שהעבירות שבגינן האשימה את הפורעים נעשו בתקופה של הסלמה ביטחונית כדי למסגר את האישומים והעבירות כחמורים במיוחד. בכך אימצה הפרקליטות תפיסה שלפיה בניגוד לניסיונות להציג את ההתפרעויות הערביות כאירועי מחאה נקודתיים שיצאו משליטה או כעבריינות מקומית וסכסוכי שכנים מדינת ישראל הבהירה באופן חד־משמעי שמדובר ברצף אירועים אחיד. הפרקליטות הגדירה קו מקשר בין כל אירועי האלימות ודאגה להציג אותם כרצף אירועי אלימות לאומנית רחבי היקף שהתרחש בכל רחבי הארץ תוך כדי לחימה בחמאס בעזה. לימים הייתה לכך השפעה מסוימת על קבלת ערעורים שהגישה הפרקליטות נגד קולת הענישה, כאשר הוכרע בבית המשפט העליון כי הפתיח מהווה נסיבה מחמירה שצריכה להשפיע על שיקול הדעת השיפוטי בעת קביעת עונשו של נאשם במסגרת הליכי קביעת גזר הדין, גם אם לא הואשם בנסיבה מחמירה של עבירה על רקע לאומני והורשע בגינה.^[76] על פי חוק העונשין, ייחוס רקע לאומני או מעשה טרור לכתב האישום עשוי להביא להחמרה משמעותית בענישה, ולעיתים אף להכפלת תקרת העונש הקבועה לעבירה. ייחוס נסיבה מחמירה של עבירה כחלק מאירועים על רקע לאומני לא מחייב את השופט להכפיל את הענישה אולם על השופט להעניק משקל לעובדה הזאת בבואו לקבוע את גזר הדין, והנסיבה הייחודית הזאת תביא להחמרת הענישה.

ה. החמרת ענישה בשל מניע גזעני והגדרה של אירועים כמעשה טרור

כאשר הוגשו כתבי האישום הראשוניים, התברר כי לצד הקביעה העקרונית בדבר הנסיבות הלאומניות ששימשו כרקע להתפרעויות, נעשה בפרקליטות שימוש מוגבל בסעיפי ההחמרה על רקע לאומני ובחוק המאבק בטרור. הפרקליטות אימצה גישה מצמצמת יחסית בייחוס מניע לאומני, תוך דרישת תשתית ראייתית מובהקת לצורך החלת הנסיבות המחמירות באירועי תקיפה.^[77] אחד מכתבי האישום הראשנים שהוגש ביום 23 במאי עסק בעניינו של דרור טמיר שיצא לתעד את ההתפרעויות ברחוב יפת ביפו והותקף על ידי קבוצת צעירים ערבים באלימות. למרות שהאירוע תועד ונראו בו כ־8 צעירים ערבים תוקפים את טמיר באלימות קשה, נמנעו בפרקליטות מייחוס מניע לאומני לתוקפים.^[78] הפרקליטות ספגה ביקורת ציבורית מצד גורמים ציבוריים ופוליטיים, אולם דבקה בעמדתה וטענה כי יש צורך בראיות מובהקות לקיומו של מניע לאומני.^[79] על פי הפרקליטות, ספק אם התקיפה ביפו אירעה ממניע לאומני בשל העובדה שטמיר שוחח עם תוקפיו באנגלית ונשא אלה על גבו מבלי שהוא נושא סממנים יהודיים מובהקים כמו לבוש חרדי או דגל ישראל ולכן אין ראיה שמדובר בתקיפה על רקע לאומני.^[80] על פי סיכום הפרקליטות הוגשו נכון למאי 2022 רק 239 כתבי אישום נגד נאשמים בעבירות בנסיבות מחמירות של מעשה טרור או מניע גזעני־לאומני (מתוכם כ־15% הוגשו נגד יהודים). במחוז צפון בפרקליטות, שאחראי בין השאר לערים המעורבות עכו ונצרת, שבהן נרשמו התפרעויות בהיקפים נרחבים, רק תשעה נאשמים הואשמו בסעיף לאומני. במחוז מרכז, שאחראי לעיר לוד, הוגשו רק 14 כתבי אישום שכללו עבירה על רקע לאומני. במחוז תל אביב שאחראי ליפו ולבת ים הוגשו 22 כתבי אישום עם סעיף לאומני, 81% מהם נגד יהודים. עם זאת, עיון בכתבי אישום משנת 2022 ואילך מלמד על הרחבת השימוש בייחוס מניע מחמיר של מעשה טרור והרחבת השימוש במניע הגזעני וייחוסו גם לעבירות רכוש ותקיפה שבעבר נמנעו מלייחס להן נסיבות מחמירות על רקע לאומני.^[81] עד להגשת כתבי האישום בפרשת שומר החומות, עבירת מעשה טרור יוחסה בדרך כלל בעיקר לעבירות המתה, כגון רצח או הריגה או עבירות ניסיון. כתבי האישום שהוגשו בעקבות אירועים אלו מלמדים על הרחבת השימוש בחוק המאבק בטרור גם ביחס לעבירות רכוש, תקיפה והתפרעות, במטרה להחמיר את הענישה.^[82]

אולם למרות הרחבת השימוש בסעיפי החמרת ענישה ממניע לאומני וטרור, במקרים רבים לא הואשמו הפורעים בעבירות אלה או שעבירת טרור יוחסה רק לעבירות קלות, בשל קשיים ראייתיים. יתרה מכך, עיון בהכרעות הדין שניתנו במהלך השנים מלמד כי במסגרת עסקאות הטיעון שנחתמו עם הנאשמים תוקנו במקרים שונים כתבי האישום באופן שהקל עם הנאשמים.[83]

מספרם המועט של העצורים שנגדם הוגשו כתבי אישום ובחירת עבירות מקלות יחסית, עוררו ביקורת ציבורית על מדיניות רכה מדי של הפרקליטות והעדר מיצוי הדין עם הפורעים.^[84] נוכח מספרם המצומצם של התיקים שבהם נאשמים הואשמו בעבירות טרור ועבירות על רקע לאומני וטענה לקושי ראייתי גם מבקר המדינה התייחס לנושא והמליץ למשטרה והשב"כ להקפיד על חקירה ואיסוף ראיות בנוגע למניע לאומני או זיהוי העבירות כמעשה טרור במטרה לאפשר לפרקליטות לדרוש החמרת ענישה "שתעביר מסר חד משמעי של אפס סובלנות כלפי גורמים המטילים אימה וטרור נגד אוכלוסייה נורמטיבית".^[85]

לפרקליטות יש כלי אזרחי נוסף שבאמצעותו יכולה המדינה להרתיע את הפורעים. המדינה יכולה להגיש תביעות אזרחיות נגד מי שלקחו חלק בהתפרעויות, וכן לסייע לנפגעים למצות נגדם הליכים אזרחיים. תביעות אזרחיות דורשות רף ראייתי נמוך יותר מאשר הרשעה פלילית והסכומים שנפסקים בהן גם מסייעים לפיצוי הנפגעים. באוקטובר 2021 דווח כי בפרקליטות מתקיימים דיונים בשאלה האם ליזום הגשת תביעות נגד אזרחים הנאשמים בהתפרעות במהלך מבצע שומר החומות ובגרימת נזקי גוף ורכוש, נוסף על כתבי האישום הפליליים.^[86] אולם בפועל לא הוגשו תביעות כאלה עד להגשת דו"ח המבקר.^[87] במאי 2024 נמסר מטעם היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה, בדיון שנערך בכנסת בנושא, כי הוגשו ארבע תביעות כאלה בלבד למרות הוצאות של עשרות מיליוני שקלים שהמדינה נדרשה לממן כדי לשקם את נזקי ההתפרעויות.^[88]

ו. החלטות שיפוטיות בבקשות למעצר עד תום ההליכים

המעורבות השיפוטית בהליכים מתעוררת בדיוני הארכת מעצר. החוק קובע כי במקרים בהם הוגש כתב אישום יכולה הפרקליטות לבקש את מעצרם של הנאשמים עד לתום ההליכים במידה ויש חשש לשיבוש הליכי משפט או חשש שהנאשם יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור, או את ביטחון המדינה. ^[89] החוק קובע שורה של חזקות בדבר מסוכנות. כך למשל, חזקה על מי שעבר עבירה שנעשתה באלימות חמורה או אכזריות או תוך שימוש בנשק קר או חם כי הוא מסוכן וכי מתקיימת עילת מסוכנות שמאפשרת את מעצרו עד לתום ההליכים.^[90] לכן ניתן לומר שמתקיימת עילת מעצר עד תום ההליכים כלפי רובם המוחלט של מי שלקחו חלק באירועי תקיפה נגד אזרחים בהתפרעויות.

מנגד, המעצר עד לתום ההליכים אינו חלק מהענישה של הנאשם שטרם הורשע בדין גם אם הוא מבטא את חומרת האירוע. אך בפועל, שחרורו של נאשם ממעצר עד לתום ההליכים עשוי לאותת שרמת המסוכנות שצפויה מהנאשם נמוכה. לכן ההחלטה הראשונית של השופטים בתיקי מעצרים מסמנת לפרקליטות את האופן שבו השופט מעריך את סיכוי התיק, ואת החומרה שבית המשפט מייחס לעבירה. הערכה שיפוטית זו עשויה להשפיע גם על האופן שבו הצדדים מנהלים את המשא ומתן להסדר טיעון ועל הערכתם ביחס לרמת הענישה הצפויה. בעבירות אלימות והתפרעות, כאשר בית המשפט משחרר נאשם ממעצר עד תום ההליכים הוא עשוי להשפיע על תנאי המשא ומתן להסדר טיעון.^[91] הדינמיקה נובעת מכך שהשופט קובע שהמסוכנות איננה בדרגת חומרה עליונה וממילא ניתן להניח כי גם אם יורשע, ייגזר עליו עונש מתון יותר על פי עיקרון ההלימה. מבחינה תאורטית ניתן לחשוב על נאשם בעבירת אלימות שרמת המסוכנות הצפויה ממנו נמוכה ותמנע את מעצרו עד לתום ההליכים ולמרות זאת הוא יזכה בענישה מחמירה בשל חומרת העבירה. בפועל, במקרים רבים בעבירות אלימות כאשר בית המשפט מסרב לעצור נאשם עד תום ההליכים ניתן לשער כי הענישה שיקבל בסוף ההליך תהיה קלה יותר והדבר עשוי להשפיע על המשא ומתן בין הפרקליטות לנאשם על הודאה במסגרת הסדר טיעון.

במציאות שבה הליכים משפטיים מתמשכים במשך שנים, שחרורם של הנאשמים מהמעצר מעביר מסר מקל לנאשם וסביבתו. בחינת בקשות המעצר בתיקי פורעי שומר החומות מלמדת כי בחלק מהמקרים הוארך המעצר עד לתום ההליכים בשל מסוכנותם והאלימות שהפעילו חלק מהפורעים מבלי לבחון חלופות מעצר.^[92] אך במרבית המקרים ועם הימשכות ההליכים, בתי המשפט הפנו נאשמים לתסקיר מבחן והעבירו אותם לחלופות מעצר, למרות חזקת המסוכנות והעובדה שהנאשמים פעלו באלימות קשה באופן שמסכן את ביטחון הציבור והמדינה מתוך תפיסה ולפיה מדובר במאורע חד פעמי.^[93] במקרים רבים שחררו השופטים נאשמים ממעצר עד תום ההליכים וסירבו להאריך את מעצרם בעקבות התסקירים אפילו באירועי אלימות קשה ושימוש בנשק.^[94] על פי דיווחים בתקשורת, כשנה לאחר האירועים, נכון למאי 2022 רק כ־20 פורעים נותרו במעצר עד תום ההליכים.^[95]

כך שוחררו למעצר בית שורה של נאשמים בעבירות התפרעות ואלימות קשה. נאשמים שוחררו ממעצר עד תום הליכים באירוע הריסת מלון האפנדי בעכו, בו נשרף למוות אבי הר־אבן, למרות שהפרקליטות ייחסה להם מניע לאומני חמור.^[96] בלוד שוחרר נאשם שהיה מעורב בזריקת בקבוקי תבערה על בתי יהודים והואשם בעבירות טרור. ^[97] אפילו נאשם שדקר את שכנו שוחרר ממעצר משיקולי שיקום, אף ששיקולי שיקום מקבלים בדרך כלל משקל מוגבל יותר בשלב המעצר ולא אמורים להיות בעלי משקל מכריע בשלב זה. ^[98] במקרה אחר, נאשם שעמד לדין בשל פיגוע ירי שביצע בלוד תוך פגיעה באזרחים יהודים שוחרר לחלופת מעצר.^[99] גילם הצעיר של הנאשמים שימש במקרים רבים עילה לשחרור ממעצר וזאת למרות שאין בהכרח קשר ישיר בין גילם של העצורים לרמת המסוכנות הנשקפת מהם.^[100]

בחלק מהמקרים בהם נקבע כי נאשמים ישבו במעצר עד תום ההליכים, הקצב האיטי של ההליכים המשפטיים הוביל בהמשך לשחרור הנאשמים ממעצר. החוק קובע כי נאשם ששהה במעצר למעלה מתשעה חודשים ודינו לא הוכרע ישוחרר ממעצר אלא אם שופט בבית המשפט העליון יאריך את מעצרו.^[101] ההתקדמות האיטית של ההליכים המשפטיים החמירה את בעיית שלילת החירות ללא משפט והובילה לשחרור ממעצר עד תום ההליכים.

לאחר פרק זמן של כמה חודשים שבו הנאשמים ישבו במעצר מבלי שנגזר דינם, או במקרים של מעצרים שהתבצעו כמה חודשים לאחר העבירות, הצביעו השופטים על הזמן שעבר מהתפרצות האירועים ועל העובדה שרוב הנאשמים ניהלו חיים נורמטיביים ולא נזקף לחובתם עבר פלילי, כדי ללמד על העדר מסוכנות באופן שהצדיק, לשיטת בית המשפט, את שחרורם לחלופת מעצר. כך לדוגמה, שוחררו בנגב חמישה אזרחים בדואים שהפילו 12 עמודי תאורה וחסמו את כביש 31 לערד כשבית המשפט מטיל ספק בחוזק הראיות נגדם למרות שטביעות אצבעותיהם נמצאו על העמודים. בית המשפט ציין כי הזמן שחלף מהאירועים מקהה את החשש למסוכנות ומאפשר שחרור ממעצר. גם באירועים חמורים יותר בדרום שוחרר ממעצר קטין שהוגש נגדו כתב אישום בחשד למעורבות בפיגוע ירי ליד רהט.^[102]

עיון בהכרעות בנוגע למעצר עד תום ההליכים מלמד שחלק מהשופטים רואה בפורעים אזרחים נורמטיביים שמעדו באופן חד פעמי וחצו את הגבול. הקצב האיטי של ההליכים הביא את השופטים אפילו במקרים של נאשמים בעבירות חמורות ביותר לבחון חלופות מעצר שיאפשרו שחרור של הנאשמים.^[103]

אולם לא מדובר באירוע חד פעמי. בשנה שלאחר אירועי שומר החומות, בינואר 2022 התפרצו אירועי אלימות נוספים על רקע לאומני בנגב וחלק מן העצורים הואשמו במעורבות כבר באירועי שומר החומות.^[104] בעכו ולוד התרבו עד פרוץ המלחמה, דיווחים על אירועים לאומניים חוזרים.^[105] המתח בערים המעורבות הביא להגבלת הפגנות לתמיכה בעצורים והרחקתם מבתי יהודים.^[106] לקראת הרמדאן בשנת 2022 השב"כ אף הזהיר מפני סבב נוסף של אלימות, עוד בטרם נגזר דינם של מרבית הנאשמים באירועים. קשה לטעון שאין צורך בהרתעה ושהמסוכנות התפוגגה גם לאור הערכות של צה"ל והמשטרה שנערכים לסבב אלים נוסף .^[107]

השוואה של החלטות המעצר להחלטות מעצרים בנסיבות דומות לאחר אירועי אוקטובר 2000, בהם נעצרו מתפרעים רבים שחסמו כבישים והשליכו אבנים בדרכים, מלמדת שאפשר לנקוט בגישה משפטית אחרת. אחרי אירועי אוקטובר 2000 המדינה הקפידה לערער על החלטות לשחרור ממעצר עד תום ההליכים בערכאות נמוכות ונעשה ניסיון ממשי של שופטי בית המשפט העליון להבטיח את זירוז ההליכים המשפטיים כדי להביא לסיומם ללא שחרור של הנאשמים. המתפרעים בשנת 2000 הועמדו לדין בעבירות חמורות של "סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה" ובתי המשפט הורו כעניין של מדיניות על מעצרים עד תום ההליכים של מי שהשתתף בהתפרעויות על רקע אידיאולוגי ולא מיהרו לשחרר את העצורים עם שוך האירועים.^[108]

"האירועים שהתרחשו מאז תחילת חודש אוקטובר 2000 אינם מן הסוג שניתן להתייחס אליהם בנימה סלחנית, רק משום שנדמה כי הסערה שככה קמעא. אין זה גם נכון להעמיד במרכז הדיון את עניינו של הנאשם הניצב בפני בית המשפט, ואת חוסר הנוחיות הכרוך במעצר, מבלי לתת משקל ראוי לאינטרס הציבורי שיצא נפגע. סכנתו של מי שמתיימר לפעול מנימוקים אידיאולוגים, אינה נופלת, ובדרך כלל גם אינה עולה, על מי שפועל ממניעים פליליים. בשמה של האידיאולוגיה פורקים אנשים, שהינם מהוגנים בדרך כלל, את העכבות המבדילות בין חברה תרבותית שומרת חוק, לחברה אלימה ושלוחת רסן, ורבות הדוגמאות מהשבועות האחרונים שבהן יש ללמד כיצד מובילה התנהגות כזו לפגיעה בחיי אדם ורכוש. לכל נהיר, שעשיית שימוש בזכות אלמנטרית של נהיגה בכביש ישראל, היא עניין שאינו יכול להיות שנוי במחלוקת, ואשר גורמי אכיפת החוק מצווים להבטיח אותו. בצידה של זכות זו קיימות, כמובן, זכות יסוד אחרות, כמו הזכות להביע דעה ולתת לה פומבי גם בהפגנה, אך אין קיומה של זכות אחת צריך להיות כרוך בקיפוחה של חברתה, ובוודאי שהדבר אסור כשהוא כרוך בהתנהגות בוטה, שהמרחק בינה לפגיעה בנפש הוא אך כפסע. בית משפט זה, בשורה של החלטות מהעת האחרונה, הבהיר את עמדתו, כי במקרים בהם נוהג אדם באלימות כה קשה, כפי שעשה המשיב במקרה הנוכחי, הדרך להגיב על כך היא גם בשלילת חירותו, עד אשר יתברר עניינו בפני בית המשפט המוסמך."

בשורה של החלטות מעצר שניתנו לאחר אירועי אוקטובר 2000 ניתן לראות כיצד הדגישו שופטי בית המשפט העליון שאין בגילם הצעיר של הפורעים למנוע מעצר עד תום ההליכים.^[109] כאשר התמשכו ההליכים, הבהירו השופטים כי השטח מתוח גם לאחר שהפרעות שככו.^[110] כאשר סברו השופטים שיש לחלוף הזמן השפעה על זיהוי המסוכנות הם ביקשו התייחסויות מהמשטרה בשביל להבין את המצב לאשורו ודנו בכל מקרה ומקרה כשלעצמו ולא הניחו שחלוף הזמן כשלעצמו מלמד על העדר מסוכנות גורף.^[111] השופטים בבית המשפט העליון גם עקבו אחרי קצב ההליכים והורו לערכאות הנמוכות לזרז את ההליכים המשפטיים ובכך מנעו התארכות מוגזמת של ההליכים הפליליים ומעצר ממושך עד תום ההליכים ללא הרשעה.^[112] בניגוד לכך, מן המעקב אחר תיקי שומר החומות עולה לכאורה כי ההליכים המשפטיים איטיים מאוד וגזרי הדין הראשונים התקבלו רק למעלה מחצי שנה לאחר האירועים, מבלי שניתן לזהות בהחלטות השיפוטיות מאמץ משמעותי לזירוז ההליכים.^[113] כתוצאה מכך נשללה חירותם של הנאשמים ללא משפט לתקופה ארוכה והדבר הוביל, בחלק מן המקרים, לשחרור הנאשמים שכן הפגיעה בחירותם ללא משפט הולכת וגדלה. שופטים שנדרשו לבחינת הנסיבות מחדש בשל חלוף הזמן מפרוץ המהומות קבעו שהרוחות שככו, מבלי שבחנו את המסוכנות בפועל ומבלי לבחון האם אכן נרגעו הרוחות במוקדי הפרעות.^[114]

ז. מדיניות הענישה בבתי המשפט – גזרי הדין וערעורים

מאז האירועים ההליכים הפליליים מתנהלים באיטיות למרות שברוב מוחלט מהמקרים לא מתנהלים דיוני הוכחות והם מסתיימים בהודאה של הנאשמים במסגרת הסדרי טיעון. כחמישה חודשים לאחר האירועים ניתנו גזרי הדין הראשונים בתיקים פשוטים יחסית מבחינה ראייתית.^[115] עיון בענישה שנפסקה עד כה בבתי המשפט מלמד על גישה מקלה יחסית של חלק מן השופטים לאמץ מדיניות ענישה מתונה יחסית,^[116] ועל מגמה של החמרת ענישה שהולכת ומתגבשת בעקבות ערעורים של הפרקליטות, אולם סך הנאשמים שדינם נגזר למאסר משמעותי נמוך. גזרי הדין הראשונים על עבירות התפרעות, תקיפת שוטרים והשלכת אבנים הסתיימו במאסר של מספר חודשים עד שנה ובחלק מהמקרים אפילו ללא מאסר בפועל,^[117] ואילו כיום, רף הענישה עשוי להגיע, במעשים דומים, לכשלוש שנות מאסר, ואף למעלה מכך.^[118]

אולם למרות מגמת ההחמרה, חלק מהשופטים מעניקים משקל לאורח החיים הנורמטיבי של הנאשמים והעדר העבר הפלילי ומקלים בעונשם של הנאשמים משיקולי שיקום.^[119]

קיים גם פער בין מתחמי הענישה שביקשה הפרקליטות לבין הענישה שנפסקה בפועל, כאשר ישנם שופטים שמקלים באופן סדרתי עם הפורעים.^[120] בנוסף, ישנן דרכים נוספות שבאמצעותן נקבעת לעיתים ענישה מקלה. במקרה אחד הקלה שופטת עם נאשם שהורשע בעבירות של הסגת גבול והיזק ממניע גזעני לאחר שפרץ לצימר בבעלות יהודית בעכו והשחית אותו. היא גזרה עליו ארבעה וחצי חודשי מאסר בלבד בשל העובדה שהוא היה קטין בזמן האירועים, ללא עבר פלילי ומכיוון שהוא היחיד שנתפס מקרב הפורעים שפגעו בצימר. השופטת הסבירה כי לא יהיה זה נכון לייחס לו את מלוא חומרת האירוע כנאשם בודד.^[121] במקרה אחר גזר בית המשפט מאסרים חופפים באופן שהקטין את הענישה בפועל.^[122] במקרים רבים ציינו השופטים כנימוקים לקולא את העבר הפלילי הנקי של המורשעים ואת העובדה שחסכו זמן שיפוטי ואת זמנם של גורמי החקירה.^[123] בניגוד למגמות להעדיף שיקום, כאשר ערער אחד מהפורעים לבית המשפט העליון בדרישה להקלה בעונשו בשל העובדה שהוא אב לילדים, צעיר ללא עבר פלילי שהודה במעשיו ולכן חסך זמן שיפוטי יקר, והביע חרטה, דחו השופטים בבית המשפט העליון את ערעורו וציינו כי אין בטענותיו ממש וכי רף הענישה כיום הוחמר .^[124] אולם גם כאשר הורשעו פורעים באירועי לינץ' בעבירות טרור עונשי המאסר שנגזרו עליהם נותרו במקרים רבים נמוכים.^[125]

לעיתים בתי המשפט הקלו בעונשם של הנאשמים באמצעות הגדרת מספר אירועי עבירה כאירוע פלילי יחיד שיש לגזור בגינו מתחם ענישה מאוחד. בכפר קרע לדוגמה, נגזר דינו של אחד הנאשמים, שהורשע בשורה ארוכה של עבירות חמורות לאחר שהצית עמוד תקשורת ולאחר מספר שעות הצית תחנת משטרה, לארבעים ושניים חודשי מאסר למרות שהורשע בעבירות בנשק (ייצור, החזקה, נשיאה והובלה), היזק בזדון לרכוש ומעשה טרור של הצתה והיזק בזדון לרכוש. השופט ציין את חומרת מעשיו אך גזר עליו עונש כולל בגין שני אירועי ההצתה לאחר שטען כי מדובר באירוע פלילי אחד, למרות שהאירועים התרחשו במקומות שונים לחלוטין ובהפרש של כמה שעות תוך הרשעה במעשה טרור.^[126] מדובר באחד מהעונשים החמורים שנגזרו על המתפרעים עד לאותו הזמן, אולם ביחס לסך העבירות בהן הודה והעובדה שהצית תחנת משטרה אין מדובר בענישה המצויה ברף חומרה גבוה.^[127] גם במקרים בהם יוחסו לנאשמים מניעים לאומניים, או כאשר מעשיהם הוגדרו כמעשה טרור נראה שהענישה שנגזרה על הנאשמים עד למועד כתיבת שורות אלה הייתה נמוכה יחסית לאירועים כה חמורים.

לאחר שהחלו להצטבר גזרי דין בערכאות הנמוכות והצטיירה מגמה של ענישה מתונה יחסית החליטו בפרקליטות לערער על הענישה המקלה וניתן לזהות מגמה של החמרת ענישה בעקבות הערעורים. הערעור הראשון שהגיע לבית המשפט העליון הוגש על גזר דין של משתתף בהתפרעות במלון האפנדי בעכו שהועלה באש בה מצא בו אבי הר־אבן את מותו. דינו של המורשע נגזר ל־12 חודשי מאסר בלבד. בפרקליטות ערערו והדגישו את הצורך בשקלול הנסיבות החריגות של התפרעויות רחבות על רקע לאומני ולכן ביקשו מבית המשפט להחמיר בענישה של מי שהשתתף באירועי התפרעות אלימים.^[128] בפרקליטות הדגישו את הצורך בהחמרת ענישה רוחבית באירועי שומר החומות ואת הצורך בפסיקה עקרונית:

"אנו לא מגישים כל פעם ערעור אך כאן מדובר לטעמנו בענין עקרוני ורוחבי שמחייב אמירת ביהמ"ש העליון והצורך בענישה מתאימה ומחמירה ביחס לתיקי שומר חומות".^[129]

בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחמיר את העונש מ־12 חודשי מאסר ל־22 חודשים, תוך שהוא מדגיש שהוא לא מיצה את הדין עם הנאשמים משום שמדובר בערכאת ערעור.^[130] השופטים הבהירו כי יש צורך בהחמרת הענישה ובייחוס משקל של ממש לנסיבות הכלליות של התפרעויות רחבות היקף על רקע לאומני וכי יש לייחס משקל מוגבל לשיקולי שיקום במקרים מעין אלה.^[131] מאז הערעור הראשון שהגיע לבית המשפט העליון קיבלו שופטי בית המשפט העליון את מרבית הערעורים שהוגשו על קולת הענישה בערכאות הנמוכות והחמירו את רף הענישה.^[132] אולם נרשמו גם מקרים של הפחתת ענישה.^[133]

ניתן לזהות מגמה של החמרת ענישה וישנם נאשמים בעברות החמורות שנכנסים לכלא לתקופות ארוכות יותר. הענישה החמורה עד כה נגזרה בסוף 2023 עת הורשע אחד מהנאשמים המרכזיים בלינץ' בעכו ועונשו נגזר ל־17 שנות מאסר.

אולם כאמור, מרבית הפורעים כלל לא הועמדו לדין, וההליכים הפליליים מתנהלים באיטיות באופן שפוגע הן בוודאות הענישה והן במיידיותה. גם במקרים שהסתיימו בגזר דין, ולמרות מגמת ההחמרה בענישה, ניתן לזהות מקרים רבים שבהם הענישה מעוררת קושי נוכח חומרת האירועים. זאת, אף במקרים שבהם יוחסו לנאשמים מניעים לאומניים או עבירות טרור. נוכח חומרת המעשים והפגיעה בערכי היסוד של המדינה, נראה כי בחלק מן המקרים בתי המשפט אינם ממצים את הדין עם הפורעים.^[134] אפילו בקרב המעטים שעמדו לדין ולמרות חומרת אירועי האלימות הקשים, דינם של כמה עשרות בודדות של פורעים נגזר לחמש שנות מאסר ומעלה במקרים בהם הורשעו בשורה ארוכה של עבירות חמורות.^[135]

ח. גיבוש מדיניות אכיפה פלילית

לפרקליטות משקל מכריע בניהול ההליך ובגיבוש מדיניות הענישה. השלבים הראשונים בחקירה הפלילית נעשים בידי המשטרה והשב"כ אולם הפרקליטות קובעת את המדיניות העקרונית. לאחר סיום החקירה מקבלת הפרקליטות את חומרי החקירה ומחליטה האם להגיש כתב אישום ובאילו עבירות, כאשר במקרים של עבירות קלות התביעה המשטרית תנהל את התביעה בעצמה. למרות שהתיק מבוסס על הראיות שמעבירים גורמי החקירה לפרקליטות, בידי הפרקליטות שיקול דעת רחב בסיווג העבירות ובהיקף האישומים, באופן שעשוי להוביל למסגור מחמיר או מקל של האירוע. ניתן להאשים משתתף באירוע לינץ' שהסתיים בפציעה כתקיפה או כעבירת חבלה בכוונה מחמירה ואפילו כניסיון לרצח. הדבר תלוי בנסיבות, בראיות ובשיקול הדעת של התביעה, ניתן להעמיד לדין גם בעבירות נגזרות ולהאשים בביצוע בצוותא של נאשמים גם כאשר קיימות ראיות כלפי קבוצה ולא כלפי כל אחד מחבריה. כך גם לעניין המניע הלאומני או ייחוס עבירות ומניע מחמיר על פי החוק למאבק בטרור.

לאחר הגשת כתב האישום הפרקליטות יכולה לבקש את מעצרם של נאשמים עד תום ההליכים כאשר נשקפת מהם סכנה וקיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירות כפי שקורה במרבית תיקי שומר החומות. בסמכותה גם לערער על הכרעות השופטים בענייני מעצרים.

גם לאחר הגשת כתב האישום הפרקליטות מחזיקה בשיקול דעת רחב בדבר הגעה להסדרי טיעון שמהווים רוב מוחלט מקרב ההליכים הפליליים בישראל. במסגרת ההסדרים הפרקליטות נושאת ונותנת עם הנאשמים ביחס להודאתם בעבירות המיוחסות להם. עסקאות הטיעון יכולות לכלול הודאה בעבירות ללא הסכמה על גזר הדין או הסכמה חלקית ביחס למתחם הענישה ולעיתים מדובר בהסדרים סגורים הכוללים הסכמה של התובע והנאשם על העונש. רובם המוחלט של ההליכים מסתיים בעסקת טיעון בה מודה הנאשם בעובדות שעליהן סוכם בינו לבין הפרקליטות כאשר בחלק מהמקרים מוותרים על אישומים בעבירות חמורות ולכן שיקול דעתו של בית המשפט ביחס לענישה מוגבל יותר.^[136]

גם בשלב גזר הדין לתביעה משקל מכריע על תוצאות ההליך. התביעה מציגה לבית המשפט את מתחם הענישה שהיא סבורה שיש לגזור על העבריין. לאחר מתן גזר הדין התביעה מחזיקה בזכות ערעור על קולת העונש במידה והיא סבורה כי הענישה חרגה מהמתחם הראוי.

לאור שיקול הדעת הרחב שמחזיקה התביעה במסגרת ניהול ההליך הפלילי יש לבחון את עבודת הפרקליטות בעיצוב רף הענישה ולא להסתפק בבחינת גזרי הדין של השופטים. הפרקליטים יכולים להקל או להחמיר עם נאשמים במגוון דרכים פורמליות ובלתי פורמליות באמצעות הבחירה בעבירות שייכללו בכתב האישום או ניסוח כתב אישום מתוקן בעקבות הסדר טיעון. וכן באמצעות החלטה שלא לערער על גזר דין מקל. כפי שסקרנו, הפרקליטים הבינו בזמן אמת את חומרת האירועים ופעלו לאורך התקופה להחמיר את מדיניות הענישה עם הפורעים. במבחן התוצאה ניתן לטעון כי היה מקום לנקוט בפעולות נוספות כדי שהפרקליטות תעמוד במשימה שנטלה על עצמה ליצור הרתעה אפקטיבית, הן באמצעות גיבוש כתבי אישום חמורים יותר באמצעות אישומים בעבירות חמורות וגיבוש הסדרי טיעון מחמירים, הן באמצעות דרישה נחרצת יותר למעצרים עד תום ההליכים ובאמצעות דרישה לרף ענישה גבוה יותר והן בניסיון להביא לזירוז ההליכים. הפרקליטות פועלת כל העת למיצוי הדין עם הנאשמים אולם המורכבות שבתיקי נאשמי שומר החומות נובעת מההיקף הנרחב של כתבי האישום ופיזורם בכלל מחוזות הפרקליטות וניהולם לאורך שנים ארוכות. כדי להבטיח שהפרקליטות תעמוד במשימה שלקחה על עצמה להביא למיצוי הדין עם כלל הנאשמים יש צורך בניהולם כמכלול, בניהול מעקב מתמשך אחר כלל תיקי שומר החומות והתייחסות רוחבית לניהולם, להסדרי הטיעון שנחתמים, למתחמי הענישה המבוקשים וכדומה, לכן נדרש המשך התייחסות לתיקי שומר החומות כמכלול כפי שנעשה כאשר הפרקליטות פרסמה נתונים עקרוניים על כלל התיקים בשנה שלאחר האירועים. התייחסות נקודתית לכל אחד מהתיקים איננה מספיקה כדי לקבוע מדיניות אכיפה עקרונית.

הפרקליטות איננה הגורם היחיד שמתווה את מדיניות האכיפה. למשטרה ולבתי המשפט יש אחריות על מיעוט העצורים בזמן אמת, הקצב האיטי של ההליכים, וגובה הענישה המושת על הפורעים בסופו של ההליך. ממילא האחריות על יצירת ההרתעה מוטלת על כל גורמי האכיפה.^[137] למרות המשקל הרב שיש לפרקליטות בניהול ההליך הפלילי מי שגוזר את הדין בסופו של ההליך הם השופטים שצריכים לדון בכל מקרה לגופו. השופטים מוגבלים על ידי האישומים שבכתבי האישום וההסכמות שבהסדרי הטיעון, אך יש להם השפעה ניכרת על התוצאה הסופית באמצעות קביעותיהם בדיוני מעצרים ובגזירת העונש ויחסם לערעורים. הכרעותיהם והערותיהם יוצרים את היחס של הפרקליטות לתיקים דומים בעתיד, ולגזרי הדין השפעה ניכרת על קביעת הסדרי הטיעון ומתחמי הענישה בתיקים אחרים. למרות זאת הפרקליטות היא הגורם שמזהה ומכווין את המדיניות העקרונית.

ניהול מדיניות אכיפה פלילית מעורר דיון רחב יותר ביחס לאחריות על עיצוב מדיניות התביעה במדינה דמוקרטית. המדיניות שננקטה בפרקליטות והובילה להעלאת רף הענישה מעוררת שאלה בדבר הגורם הנושא באחריות על מדיניות התביעה. הפרקליטות נהנית מעצמאות כאשר היא מנהלת תיקים פליליים אולם לצד העצמאות בניהול תיקים ספציפיים יש לממשלה ולשר המשפטים אחריות ציבורית על קביעת המדיניות המשפטית ביחס לסוגי עבירות והם הגורמים שחייבים בדין וחשבון לציבור. כבר בדו"ח ועדת אגרנט שעמד על חשיבות העצמאות של היועץ המשפטי לממשלה בכובעו כתובע, הדגישו חברי הוועדה את חובת ההיוועצות של היועץ המשפטי לממשלה עם הממשלה בגיבוש מדיניות ענישה בדגש על סוגי פעולות שיש להם משמעות מדינית, ביטחונית וציבורית.^[138] ההבחנה בין עצמאות התביעה בניהול תיק מסוים לבין האחריות הממשלתית לקביעת המדיניות העקרונית מקובלת גם כיום במדינות שבהן נוהגת שיטת המשפט המקובל. כך לדוגמה כאשר ביקשו בשנים האחרונות להסדיר את היחס בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי במערך התביעה הבריטי הובהר כי למרות החשש מפני התערבות פוליטית בהחלטות שמתקבלות בפרקליטות ביחס לתיקים נקודתיים, הגורם הפוליטי אחראי על קביעת המדיניות הממשלתית בענייני תביעה וקביעת מדיניות הענישה וכי על הדרג המקצועי לפעול על פי המדיניות שיקבעו הגורמים הפוליטיים.^[139] כחלק מאחריותה של הממשלה בכלל ושר המשפטים בפרט מוטלת עליהם האחריות והסמכות להנחות את הפרקליטות בנוגע למדיניות הענישה הראויה בכלל ובתחומים בעלי השלכה ציבורית וביטחונית רחבה בפרט.

מכאן הצורך בבחינה ובהערכה מתמשכת של עבודת גורמי האכיפה בתיקי שומר החומות. נראה כי למרות מגמת ההחמרה בענישה שהעלתה את רף הענישה בתיקי שומר החומות, היעד טרם הושג: רק מיעוט מהפורעים הועמד לדין, ומרביתם הועמדו לדין בכתבי אישום מתוקנים שלא משקפים את חומרת מעשיהם באופן שפוגע בוודאות של הפורעים כי ייענשו על מעשיהם. ההליכים המשפטיים איטיים וארוכים באופן שפוגע במיידיות הענישה, וגובה העונשים שנגזרו בסופו של ההליך אינו הולם את חומרת האירועים באופן שפוגע בהרתעה.

דיון: מדוע יש צורך בהעלאת רף הענישה?

בסקירה שערכנו ראינו כי בניגוד לרטוריקה בדבר מיצוי הדין עם כל מי שלקח חלק בפרעות ומאמצים של ממש שננקטו בפרקליטות, המציאות שונה, אך ממה נובע הפער?

בחודשים הראשונים לאחר האירועים התנהל מאבק ציבורי בשאלת הרקע לאירועים. למרות המניעים הלאומניים המובהקים שעמדו ביסוד האירועים, היו גורמים שביקשו לצמצם את ההיבט הלאומני של האירועים תוך ניסיון להציג אותם כמחאה על פערים כלכליים בין יהודים לערבים בישראל או כאירועים בעלי מאפיינים פליליים מקומיים.^[140] זיהוי המוטיבציה שהובילה לאירועים חיוני לקביעת ענישה הולמת. השקפות שונות בנוגע לגורמים שהובילו לאירועים הקשים שהתרחשו בזמן מבצע שומר החומות ישפיעו על קביעת ענישה שהולמת את המעשים.

מכאן חשיבות העמדה החד־משמעית שננקטה בפרקליטות שבמסגרתה הוצגו כתבי האישום כאירועים חמורים על רקע לאומני שהתרחשו בזמן הלחימה בחמאס בעזה. עמדה זו באה לידי ביטוי, בין היתר, בסעיף הכללי שבראש כתבי האישום ובדו"ח הביקורת הנוקב שפרסם מבקר המדינה והיא גם אומצה בידי שופטי בית המשפט העליון. גם אם היו שופטים בערכאות הנמוכות שנקטו בגישה סלחנית לאירועים,[141] שופטי בית המשפט העליון אימצו עמדה חד משמעית בדבר חומרתן האידיאולוגית של אירועי לינץ' על רקע אידיאולוגי בזמן מלחמה עם החמאס בעזה.[142] כתוצאה מכך, במהלך השנים מתחמי הענישה הלכו ועלו תוך אימוץ עמדה עקרונית בדבר חומרתן העקרונית של האירועים.

למרות הדיון העקרוני, ייתכן שמרבית הגורמים לאי מיצוי הדין אינם מכוונים, ואינם נובעים מאידיאולוגיה או השקפה אקטיבית בניסיון לגמד את חומרת האירועים. אפשר שאין כאן חריגה מההתנהלות הרגילה של המערכת. אי העמדה לדין של חשודים, איטיות ההליכים, הקושי לאתר את גזרי הדין ולעקוב אחר האירועים,^[143] ואפילו ההחלטות השיפוטיות המקלות בהליכי מעצר אינם ייחודיים לנאשמי שומר החומות. הבחירה של המערכת לאמץ מדיניות מקלה יחסית עם הפורעים בשל הודאותיהם בהסדרי הטיעון היא ברירת המחדל של המערכת שלוקה בבעיות ידועות בניהול ההליכים הפליליים, ולא התאימה את עצמה לצורך בהתייחסות מיוחדת לאירועים יוצאי דופן.

לא מן הנמנע שככלל לא נעשתה כאן חריגה מכוונת וכי מדובר בפער שמבטא את בעיות העומק של המשפט הפלילי הישראלי שמבוסס על הסדרי טיעון. הסדרי הטיעון פוגעים בהליך האדברסרי וברציונלים העומדים ביסודו ויוצרים פער מובנה בין העקרונות שביסודו לבין היישום המעשי.^[144] ריבוי הסדרי הטיעון מטשטש את ההבחנה בין שלב הכרעת הדין לשלב גזירת הדין שמתבטא בשקלול שיקולי שיקום כבר בשלב המשא ומתן על הסדרי טיעון בידי הפרקליטים וגיבוש כתב האישום המתוקן. שיקולי שיקום וגיל יביאו להקלה בניסוח כתב האישום המתוקן בו יודה הנאשם במסגרת ההסדר, כדי למנוע הרשעה בעבירות חמורות ולכן הדין לא ימוצה עמו. כתוצאה מכך היכולת ליצור הרתעה מחשש להעמדה לדין יורדת כאשר הנאשם יודע כי יוכל לעמוד לדין על מעשים קלים מאלה שביצע ולהשתחרר מוקדם בשחרורים מינהליים, כתוצאה מכך נפגע עקרון ההלימה בין חומרת המעשה לעונש והדבר פוגע בהרתעה.

יתרה מכך, ההנחיה הכללית של הפרקליטות להקל באישומים ובעיצוב מתחמי ענישה של קטינים ויישומה באירועי שומר החומות עשויה לפגוע ביכולת למצות את הדין. העדפת שיקולי שיקום ומתן משקל של ממש לגיל הפורעים באירועים האלימים על פי הסטנדרט הרגיל פוגעת ביכולת של הדין הפלילי לתת מענה לאירועי שומר החומות שמאופיינים בעבריינים צעירים ללא עבר פלילי, ומנוגדת לתפיסה המקובלת, המעניקה בדרך כלל משקל מצומצם יותר לשיקולי שיקום בעבירות ביטחוניות, ועלולה להוביל במקרים מסוימים לאי מיצוי הדין.

אולם גם אם מדובר בהתנהלות שגרתית של מערכת האכיפה אין לקבל זאת. חומרת האירועים מחייבת אימוץ מדיניות שונה. המשמעות היא שהתנהלות שגרתית של הפרקליטות איננה מספקת כדי להביא למיצוי הדין וליצור הרתעה מפני גלישה נוספת לאירועים דומים. לכן נדרשת מעורבות של ראשי המערכת שיקבעו מדיניות עקרונית שחורגת מההתנהלות היומיומית, ויעקבו אחר יישומה. ראשי מערכת אכיפת החוק צריכים לדרוש התייחסות חריגה, מהירה ומחמירה שתהלום את חומרת האירועים ותיצור הרתעה. בזמן אמת יצאו הנחיות מיוחדות בפרקליטות אולם עד לעיצוב כתבי האישום וניהול התיקים השפעתן הלכה ונחלשה. המגמה הברוכה של ערעורי הפרקליטות על פסקי דין מקלים, והחמרת הענישה בערכאות הערעור בדגש על בית המשפט העליון מסמנת שינוי כיוון, אולם לאור מיעוט העומדים לדין, קצב הדיונים האיטי ומיצוי הדין החלקי נדרשת בחינה רוחבית ויצירת מדיניות קשה כלפי הנאשמים שטרם הורשעו וכלפי אירועים עתידיים.

האחריות על מדיניות הענישה לא נעצרת בפרקליטות. הממשלה צריכה לפעול לעיצוב המדיניות להתמודדות עם אירועים מהסוג שחווינו בשומר החומות. בניגוד לוועדת שרים שהוקמה לדון בהמלצות ועדת אור לאחר אירועי אוקטובר 2000, ועדה שהובילה לשורה ארוכה של החלטות ממשלה שקבעו איזה חלק מההמלצות של ועדת אור יש לאמץ,^[145] אירועי שומר החומות לא הובילו לטיפול ממשלתי סדור וייחודי. מיד לאחר האירועים התחלפה הממשלה, וממשלות ישראל שכיהנו מאז 2021 לא עסקו באירועים באופן סדור ופומבי, למעט במסגרת העיסוק הכללי בפשיעה במגזר הערבי ונמנעו מעיסוק פומבי בהיבטים הלאומניים שהאירועים גילו.^[146] שיקולי הטווח הקצר גוברים לפעמים על שיקולי הטווח הארוך ומובילים לניסיון להקטין את המשמעויות של מה שאירע, במטרה לחזור לשגרה.^[147] לעיתים מצטרפת לכך גם מה שמתואר כ"גזענות של ציפיות נמוכות" שמצפה מערבי ישראל לפעול אחרת מאשר אזרחים נורמטיביים רגילים ומכילה אלימות לאומנית והפרות חוק על רקע יחסם למדינה בעת עימות על רקע לאומי.

הצד השווה שבהסברים האלה הוא שהם נמנעים מלהתמודד עם חומרת האירועים והפגיעה העמוקה שהם מבטאים במדינת ישראל ובחברה הישראלית. החובה להישיר מבט למה שהתרחש במאי 2021 איננה מוטלת רק על הפרקליטות ובתי המשפט. ההליך הפלילי הוא כלי שמופעל על ידי מערכת המשפט אבל מי שמופקדת על המדיניות הכללית היא ממשלת ישראל. ההשלכות של המדיניות שתקבע הן רחבות היקף וקשה להפריז בחשיבותן. בניגוד לחשש מפני התערבות של נבחרי ציבור בהליכים פליליים ספציפיים, חשש שהוביל לעצמאות מערך התביעה, המדיניות המשפטית הכללית כלפי אירועים בסדר גודל כזה היא עניין מובהק של מדיניות והיא מחייבת מעורבות של קובעי המדיניות שגם נושאים באחריות כלפי האזרחים ואין לקבל הדרה של נבחרי הציבור מקביעת המדיניות בנושאים אלה- האחריות מוטלת עליהם והסמכות לקבוע את המדיניות צריכה להיות בידם. בזמן שגדעון סער כיהן כשר המשפטים היו דיווחים בתקשורת על דרישתו מהפרקליטות לערער על גזרי דין מקלים בכמה מתיקי שומר החומות,^[148] הפרקליטות מיהרה להכחיש את הטענה שהערעורים הוגשו בעקבות מעורבות השר הממונה, כביכול מדובר בהתערבות פוליטית פסולה, למרות שמדובר בתפקידו ובאחריותו. שר המשפטים מופקד על התוויית מדיניות כללית במשרדו, ובכלל זה גם על מדיניות התביעה ביחס לאירועים לאומניים חמורים, וזאת מבלי לגרוע מעצמאות התביעה בהחלטותיה בתיקים פרטניים.

כך גם ציין הרכב השופטים שהבהיר כי אחת היא לו אם הערעור הוגש לבקשת שר המשפטים או הפרקליטות:

"הסנגור טען לפנינו, כזכור, שערעור זה הוגש לנוכח הנחיית שר המשפטים. ב"כ המאשימה הביעה פליאה על טענה זו, אשר כלל לא בוססה באסמכתא כלשהי. מצאנו לנכון להעיר, כי בין אם הוגש הערעור בהתאם להנחיית השר בין אם הוגש ביוזמת הפרקליטות, אחת היא לנו. בית המשפט פועל במסגרת סמכותו על פי דין מתוך מחויבות לחוק לפסיקה ולצו מצפונו. אין מרות על שופט זולת מרות הדין".^[149]

אפילוג: האם העובדה שלא נפתחה חזית פנימית עם פרוץ מלחמת התקומה מלמדת על קיומה של הרתעה?

מלחמת התקומה פרצה ביום 7.10.2023 לאחר פשיטה רצחנית ואכזרית של החמאס ליישובי עוטף עזה. ניסיונות חוזרים של דוברי החמאס ומנהיגיו להביא ל"איחוד הזירות" וקריאותיהם לערבי ישראל לחזור על ההתפרעויות שהתרחשו בזמן שומר החומות כשלו. האם ניתן ללמוד מכך שהושגה הרתעה?

שאלה זו התעוררה במסגרת הטיעונים לעונש של נאשמים בהתפרעויות בצומת לקיה בכביש 6 בזמן שומר החומות שנדונו לאחר פרוץ המלחמה.^[150] עורך דין שייצג את הנאשמים ביקש מבית המשפט להפחית את משקל הצורך בהרתעה לאור העובדה שאזרחי ישראל הערבים לא פרצו שוב במהומות. השופט יובל ליבדרו דחה את טענתו והסביר שהסכנה שבעבריינות על יסוד מניע לאומני אידיאולוגי גדולה וכי לא ניתן ללמוד מכך שעד כה לא פרצו מהומות כאלה בתקופה מסוימת שאלה לא יפרצו בעתיד בנסיבות אחרות. ליבדרו גם הצביע על כך שבית המשפט העליון הורה על הצורך ביצירת הרתעה גם בערעורים על גזרי דין של מורשעי שומר החומות שנדונו לאחר פרוץ מלחמת התקומה. לבסוף ציין ליבדרו כי "העובדה שמאז פרוץ המלחמה לא אירעו במגזר הערבי-בדואי אירועים דומים לאלו שאירעו בתקופת "שומר החומות" קשורה, לצד סיבות נוספות, גם להרתעה אותה ביקשו בתי המשפט להשיג מפני חזרה על ביצוע עבירות דומות באמצעות ענישה מכבידה בתיקי "שומר החומות". השופט סבר כי מדיניות הענישה המחמירה שנקטו בתי המשפט עשויה הייתה לתרום ליצירת הרתעה מפני התפרעויות נוספות.

אולם לצד ההרתעה שהשיגו גזרי הדין שהושתו עד כה גם רשויות האכיפה פעלו בזמן אמת באופן שונה מאשר באירועי שומר החומות. עם פרוץ המלחמה הם פעלו במהירות רבה והפעילו אכיפה מחמירה שהתבטאה בכתבי אישום חמורים נגד מי שהביעו תמיכה או הזדהות עם חמאס ופעולותיו. הפרקליטות שינתה את מדיניותה ואפשרה למשטרה לחקור ולהגיש כתבי אישום בעבירות הסתה ללא אישור פרקליטות מראש. כתוצאה מכך נפתחה חקירה בכ־400 מקרים והוגשו כ־130 כתבי אישום עד לדצמבר 2023.^[151] הפרקליטות גם דרשה מעצרים עד תום ההליכים נגד המסיתים ובתי המשפט נענו לבקשתם בכ־80% מהמקרים.^[152] בכירים בפרקליטות סברו שלפעילותם הנחושה וליד הקשה שהפעילו במהירות הייתה השפעה ניכרת שמנעה גלישה לאירועים נוסח שומר החומות.

גם המשטרה נהגה באופן שונה מאשר בשומר החומות ולא אפשרה את קיומן של הפגנות בערים הערביות בחודשים הראשונים למלחמה. המשטרה נימקה את סירובה להתיר את ההפגנות בהערכה כי קיים חשש ממשי להסלמה חמורה ולהתלקחות בגזרת הפנים, כפי שאירע בשומר החומות. בחוות הדעת מטעם מפקד מחוז הצפון בנוגע לעצרת בסכנין נכתב, " ניסיון העבר מאירועי 'שומר חומות' מלמד כי "המון משולהב פועל לתקוף את יושבי הישובים היהודיים הקטנים הפזורים בגזרה"; וכי ההערכה הנוכחית היא כי תתפתח תסיסה מסוכנת, וקיים חשש ממשי מצעירים משולהבים שיגיעו ויחלו לפעול עצמאית באירועי הפרות סדר שיבעירו את הגזרה ואף גזרות אחרות." עתירה שהוגשה לבג"ץ נדחתה.^[153] ניתן אפוא לזהות שינוי בפעולות שנקטו רשויות האכיפה בהשוואה לאירועי שומר החומות.

גם בקרב גורמים מתסיסים בציבור הערבי ייחסו את חוסר שיתוף הפעולה של ערבי ישראל עם קריאות החמאס לאיחוד הזירות ליד הקשה והמרתיעה שרשויות האכיפה הפעילו בזמן אמת. השייח כמאל חטיב, סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית שנעצר באירועי שומר החומות בשל תמיכתו בפרעות והסתה ציין בהפגנה שערכו גורמים אסלאמיים קיצוניים כחמישה חודשים לאחר פרוץ המלחמה כי היד הקשה שמפעילים גורמי האכיפה מנעה מאנשי ועדות ההתנגדות לצאת ולהפגין הזדהות עם החמאס ומלחמתו בישראל.^[154]

…..

אירועי שומר החומות והמסקנות הנובעות מהם מחייבים את מדינת ישראל לשנות את היערכותה כלפי תרחיש של הפרות סדר רב־זירתיות בהיקף נרחב בזמן לחימה כוללת והממצאים מאז תחילת מלחמת התקומה מלמדים על שינוי מסוים.

מאמר זה ביקש לסקור את התמודדות רשויות האכיפה עם פורעי שומר החומות בדגש על שאלת מימוש התכלית ההרתעתית של הדין הפלילי. התמונה המצטיירת מלמדת על מאמץ של ממש להביא למיצוי הדין, ועל כך שבפועל עדיין קיים פער, הדין מוצה באופן חלקי ורק ביחס לאחוז קטן מהפורעים. הפרקליטות ומרבית שופטי בית המשפט העליון פועלים בהצלחה להעלאת רף הענישה אולם יש צורך בהמשך ניהול ההליכים הפליליים באופן שיגביר את ודאות הענישה, מיידיותיה, וחומרתה וינקוטו בעתיד פעולות אכיפה מהירות ומחמירות כבר בשלבים הראשונים של האירועים. גם היום, חמש שנים לאחר פרוץ האירועים, הטיפול בפורעי שומר החומות טרם הסתיים ועל הפרקליטות לזרז את ההליכים ולגבש כתבי אישום חמורים יותר ולדרוש ענישה מחמירה ובכלל זה להגיש ערעורים על ענישה מקלה.

האירועים שהתרחשו במאי 2021 הפתיעו את רשויות האכיפה. כעת, בדיעבד, מוטל על מערכת המשפט תפקיד חשוב וחובה להביא לסיום ההליכים המשפטיים בהקדם תוך מיצוי הדין עם הפורעים. ההשפעות של ענישה שאינה הולמת ואובדן ההרתעה הכללית עלולות להיות הרות אסון ולהביא לאירועים קשים בהרבה של התקוממות כללית או חבירה לאויב בזמן מלחמה.^[155] יתרה מכך, התוצאה העגומה של כישלון ביצירת ההרתעה עלולה להיות פגיעה אנושה ביכולת לקיים כאן חיים משותפים בין יהודים לערבים, העמקת המתח הלאומי בין הצדדים, ועלייה ברמת האלימות והחרדה.

 

אזכור מוצע: אהרן גרבר "יחס הפרקליטות ובתי המשפט לפורעי "שומר החומות" בראי התכלית ההרתעתית של הדין הפלילי" רשות הרבים (15.5.2026).

---

* המאמר נכתב טרם העבודה במזכירות הממשלה.

^[1] "אירועי ההסלמה – "שומר החומות" – סיכום" מרכז המידע למודיעין וטרור על שם מאיר עמית (23.5.2021).

^[2] יוסי קופרווסר "עיקרי הדברים: ערבי ישראל בהתפרעויות מאי 2021 מה למדנו ולאן הם מובילים?" המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה 3 (2021).

^[3] מתניהו אנגלמן "דוח ביקורת מיוחד בנושא ערים מעורבות: השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה" מבקר המדינה 4 (27.7.2022) (להלן: דוח מבקר המדינה); על פי סקירת המשטרה בוועדה לביטחון פנים בכנסת מיום 13.12.2021 היו בכל יום בין 45 ל־90 מוקדי הפרות סדר.

^[4] שלומי דיאז, אבי כהן, איציק סבן ואסף גולן "מהומות בלוד וביפו: חמישה שוטרים נפצעו בעימותים עם פורעים" ישראל היום (11.5.2021). הכתבה כוללת דיווח מפי בכיר במשטרה בדבר קצב של שמונים אירועים בשעה: "לגבי האירועים ברמלה לוד – חווינו התפרעויות קשות בערים הללו. 80 אירועים בשעה נפח חסר תקדים בשטח שנמצא באחריות תחנת משטרה".

^[5] על פי עדכון של מגן דוד אדום מיום 19.5.2021 כוחות מד"א טיפלו ב־195 נפגעים, בהם 10 קשה, 30 בינוני ו־154 במצב קל. המשטרה דיווחה על מספר השוטרים שנפגעו במסגרת סיכום האירועים שהוצג בכנסת. ראו: פרוטוקול 35 הוועדה לביטחון פנים הכנסת ה־24 (13.12.2021) (להלן: פרוטוקול 35).

^[6] "מבצע שומר החומות: אלה הרוגי המבצע והמהומות בישראל" N12 (17.5.2021). קיימת מחלוקת בשאלה האם דיסטאו ביסט ברמלה נפגע במכוון על ידי פורעים או שנדרס בתאונה.

^[7] לירן לוי "10 בתי כנסת שרופים ועבירות רכוש: נזקי המהומות" וואלה (16.5.2021).

^[8] 23 מתקני משטרה ניזוקו ו־11 כלי רכב משטרתיים נשרפו לצד 286 כלי רכב משטרתיים נוספים שניזוקו ו־14 רכבי כיבוי שהושבתו. ראו: פרוטוקול 35, לעיל ה"ש 5.

^[9]. אסף זגריזק, אילנה קוריאל "תלישת רמזורים וצמיגים עולים באש: נזקים של מיליונים לתשתיות של כבישים בשל ההתפרעויות" ynet (11.5.2021).

^[10] ראו: אריק בנדר "הנשיא ריבלין נגד הנהגת הציבור הערבי:"נותנים רוח גבית לטרור" מעריב (12.5.2021), וכן "כספית לעאידה תומא סלימאן: "את משקרת" 103FM (19.5.2021). ראו גם: ישי פרידמן "מכון המחקר להנדסת התודעה: INSS" מקור ראשון (5.8.2021).

^[11] ראו למשל: שילה פריד ""שברו ליהודים את האף": יו"ר בל"ד מעודד את פורעי לוד"" מקור ראשון (1.11.2021); וכן את התבטאויותיה של פידה שחאדה חברת מועצת העיר לוד שהביע לגיטימציה להתפרעויות אצל דנה ספקטור "שבוע בעיר הכי טעונה בישראל" ידיעות אחרונות (7.7.2021).

^[12] פרוטוקול 35, לעיל ה"ש 5. ראו שם דברי סגן ראש אגף המבצעים והשיטור מוריס חן: "אנחנו עשינו את כל מה שניתן כדי לעשות שימוש באותם אמצעים שנקראים אלפ"ה. אותם אמצעים שלמעשה הם בעגה המקצועית פחות מקטלניים, כדי שלא תהיה פה פגיעה חמורה באותם אנשים ולצורך הענין תראו פה, תוך כדי גם הכנסנו אמצעים ייחודיים על מנת לראות שלא מתבצע שימוש בנשק חם, אם בכלל, ואם כן רק היכן שנדרש וכמובן שכל זה בכפוף להוראות פתיחה באש".

^[13] מאמר זה מתמקד ביחס מערכת המשפט לפורעים הערבים. אירועים בהם יהודים תקפו ערבים היו מיעוט זעיר מכלל האירועים (ראו: סיכום עבודת הפרקליטות במהלך אירועי שומר החומות 5 (משרד המשפטים, מאי 2022) (להלן: סיכום הפרקליטות). אירועים אלו זכו לגינויים חריפים מכל קצות הקשת הפוליטית והדתית בישראל. לגינויים של הרבנים הראשיים לישראל, ראו: קובי נחשוני "הרבנים הראשיים לפורעים היהודיים: הדם רותח – אבל אסור לקחת את החוק לידיים" ynet (12.5.2021); לגינוי חריף של הפוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית, ראו: טל שלו ויקי אדמקר "נתניהו: שום דבר לא מצדיק לינץ', נחזיר את המשילות לערים" וואלה (12.5.2021). מלבד הגינויים, מערכת המשפט מיהרה לייחס לנאשמים היהודים עבירות עם רקע טרור ומניעים לאומניים ולעצור את המעורבים עד תום ההליכים נגדם. כך לדוגמה הוגשו בסוף מאי 2021 כתבי אישום מהירים נגד מי שדקרו ערבי בשוק בירושלים מחנה יהודה על ניסיון רצח עם נסיבה מחמירה של ייחוס מעשה טרור, וכתבי אישום על הסתה לטרור כלפי יהודי מאשדוד שליבה את האירועים ברשתות החברתיות.

^[14] ראו לדוגמה דוח המבקר, לעיל ה"ש, בעמ' 124; יפעת ארליך "פצע פתוח: הנשים מלוד שבעליהן הותקפו בשומר החומות עדיין חיות בפחד" ישראל היום (23.12.2021).

^[15] ראו דוח מבקר המדינה, לעיל ה"ש 3.

^[16] שם, וראו גם פרוטוקול 35, לעיל ה"ש 5. ראו שם דברי סגן ראש אגף המבצעים במשטרה, מוריס חן.

^[17] ראו הודעה שהופצה לתקשורת מטעם פרקליטות המדינה: "הגשת כתבי אישום בעקבות גל ההתפרעויות" (פרקליטות המדינה, 19.5.2021). ראו דברי ראש הממשלה בהצהרה משותפת לתקשורת יחד עם שר הביטחון הרמטכ"ל וראש השב"כ עם סיום מבצע שומר החומות – הודעת דוברות משרד ראש הממשלה (21.5.2021): "ההנחייה שלי הייתה לגדוע את הפרעות הללו ביד קשה. תגברנו את כוחות המשטרה עם פלוגות מג״ב, הכנסנו את השב״כ לפעולה, עצרנו 1,300 איש, ונמצה את הדין עם העבריינים והמסיתים. זה גם לא סוף פסוק. כל מי שירים ידו נגד אזרחים שלווים, כל מי שיפגע בנפש, כל מי שיצית בתי כנסת או יבזוז חנויות, יצית מכוניות, יביא להרס רכוש – ישלם על כך מחיר כבד".

^[18] להבחנה בין מטרות המשפט הפלילי למטרות הענישה ראו בועז סנג'רו ביקורת דיני העונשין הישראליים29, 35-41 (2020).

[19] ראו: אהרן גרבר "האם יש בישראל זכות חוקתית לערוך הפגנות אלימות?" שקט יורים? חופש הביטוי במלחמה (אדם שנער ומרדכי קרמניצר עורכים) 231, 244 (2026).

[20] יצחק קוגלר תאוריה ומעשה בדיני עונשין: מבוא והיסוד העובדתי 23-31 (2000).

[21] סעיפים 40ב, 40ז לחוק העונשין תשל"ז־1977.

^[22] ראו לדוגמא את סעיף 13ב לחוק העונשין הקובע כי חוקי העונשין של ישראל יחולו גם על עבירות־חוץ נגד "(1) חיי אזרח ישראלי, תושב ישראל או עובד הציבור, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא כזה. (2) חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה".

[23] ת"פ (מחוזי באר שבע) 65070-08-21 מדינת ישראל נ'  אל אסד (נבו 29.01.2024)‏‏. ראו גם ס' (א) לחוק־יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם". ראו גם: רות גביזון "המדינה היהודית: הצדקה עקרונית ודמותה הרצויה" תכלת גיליון 13 50, 56 (2002): על עובדה אחת אי־אפשר להתווכח: בישראל, כמדינה יהודית, לא יעלה על הדעת סוג אחד של אנטישמיות – זו שהשלטון מעודד אותה, מגלה סלחנות כלפיה או לכל הפחות מעלים עין מקיומה. מצוקת הדיכוי, הרדיפות וההשפלה, שהייתה מנת חלקם של יהודים בכל הדורות, נעצרת על ספה של המדינה היהודית".

^[24] סעיף 144ו לחוק העונשין מדבר על החמרה בענישה ממניעים גזעניים. החוק מגדיר גזענות בסעיף 144א גם כמעשי עבירה על רקע לאומני.

^[25] חוק המאבק בטרור, התשע"ו־2016. ראו: נעמה פויכטונגר "חוק המאבק בטרור התשע"ו־2016 – כאבי גדילה" שורשים במשפט 911 (דינה זילבר עורכת, 2020).

^[26] ס' 37 לחוק המאבק בטרור.

^[27] במענה לשאילתה שהוגשה כשנה לאחר האירועים על ידי ח"כ אורית סטרוק בנוגע לאירועים קשים שהתרחשו ברמלה ולוד נמסר ממשרד לביטחון פנים כי ב־6 אירועים חמורים ובהם האירוע בו נרצח דיסטאו ביסט ברמלה, ניסיון לינץ', שני אירועי ירי, השלכת בקבוק תבערה והצתת בית בלוד לא הוגשו כתבי אישום. ראו: שילה פריד "אין כתבי אישום או חשודים: כך נזנחו שישה אירועים קשים משומר החומות" מקור ראשון (15.3.2022). ביולי 2022 הוגש כתב אישום נגד אחד ממשחיתי הרכוש היהודי בעכו העתיקה, ואחד מהבעלים של מתחם הצימרים שנפגע ציין כי: "זה כתב האישום הראשון שאני רואה שקשור בפגיעה בנכסים שאני מחזיק כאן". יאיר קראוס "שנה וחודשיים לשומר החומות: כתב אישום נגד מי שהחריב מלון בעכו" מקור ראשון (11.7.2022). במהלך השנים המצב השתפר אולם בשל קושי ראייתי, כתבי האישום תוקנו באופן שבו הנאשמים מודים שנכחו בהתפרעויות ולקחו חלק באירועים אולם מכחישים את המניע ואת אחריותם לנזקים העיקריים. ראו לדוגמה בתיאור השינויים בכתב האישום של אחד מהמעורבים באירועים החמורים ביותר בעכו: עת"א ‏(‏מינהליים ב"ש‏)‏ 60097-10-25 עיד נ' שב"ס – שרות בתי הסוהר-מחלקת – זימונים ‏(‏נבו 26.2.2026‏).‏

^[28] ראו דוח מבקר המדינה, לעיל ה"ש 3, בעמ' 118. המבקר מצביע על הקושי של המשטרה לבסס ראיות לעבירות משמעותיות ומבקר את חוסר היכולת של הפרקליטות למצות את הדין עם הפורעים. לדוגמה מובהקת ראו את הביקורת של בית המשפט כלפי הפרקליטות בעניינו של מי שלקח חלק בלינץ' בעכו בו נפגע אדם באורח קשה מאוד ונטען בכתב האישום כי מעורבת הנאשם הייתה עקיפה בלבד ולכן הועמד לדין רק בעבירת התפרעות מבלי שייוחס לו מניע גזעני תפ"ח (מחוזי חי') 55524-06-21 מדינת ישראל נ' עבאס (נבו 21.03.2022)‏‏: " העבירה בה הורשע הנאשם היא התפרעות, לפי סעיף 152 לחוק העונשין, כשלא צורפה לה נסיבה מחמירה של מניע גזענות, הקבועה בס' 144ו לחוק ומאפשרת כפל עונש. עם זאת, בעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, צוין מפורשת (ראו ס' 2 ו 3 לחלק העובדות) כי ההתפרעות בה נטל חלק הייתה על רקע לאומני-גזעני. כפי שצוין לעיל, המאשימה סברה שלא ניתן לייחס לנאשם את הנסיבה המחמירה הקבועה בס' 144ו לעיל. כשלעצמי, לא מצאתי לעמדת המאשימה, ולו על פני הדברים בסיס. מעשיו של הנאשם נופלים לכאורה לגדר "בריונות ותקלה לציבור", כלשון סעיף 144ו. עם זאת, משנסיבה זו לא יוחסה לנאשם היא תעמוד לחובתו רק באופן שצוין לעיל, היינו כנתון עובדתי בלבד."

^[29] דוח הפרקליטות 2022 לעיל ה"ש 13. להערכת כוחות הביטחון בדבר מספר המתפרעים ראו דוח המבקר עמ' 4 לעיל ה"ש 3 להערכה נוספת ראו ה"ש 55 להלן.

[30] ראו לדוגמה ת"פ ‏(‏שלום רמ'‏)‏ 42995-08-21 מדינת ישראל נ' אברהים אל עסלה ‏(‏נבו 10.12.2025‏)‏‏

^[31] יש קושי לאתר את כל גזרי הדין אולם ניתן לזהות מגמה מקלה של שופטים בערכאות הנמוכות. המגמה הזאת החלה להשתנות בעקבות ערעורים שהוגשו במטרה לעלות את רף הענישה. ראו לדוגמה ת"פ 19497-08-21 מדינת ישראל נ' אסווד (30.1.2022) הנאשם לקח חלק בהתפרעות במלון האפנדי בעכו, מתחם הענישה שהציגה הפרקליטות היה בין חמש לשמונה שנות מאסר ובית המשפט גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בלבד. במקרה אחר נגזר על פורע בעכו עונש מאסר של שמונה חודשים בלבד למרות שהפרקליטות דרשה בעניינו שלוש שנות מאסר וראו את הערעורים הראשונים בהם החמירו בבית המשפט העליון את הענישה ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (נבו 24.02.2022), ע"פ 159/22 מדינת ישראל נ' אבו תאיה (2.3.2022). גם בבית המשפט המחוזי בחיפה הוחמרה הענישה בעקבות שורה של ערעורים שהוגשו על גזרי דין קלים ביותר. ראו עפ"ג (מחוזי חי') 21997-03-22 מדינת ישראל נ' מאדי(נבו 14.07.2022)‏‏ ; עפ"ג (מחוזי חי') 52096-04-22 מדינת ישראל נ' בלאל (נבו 14.07.2022); עפ"ג (מחוזי חי') 26998-04-22 מדינת ישראל נ' אבו היג'א )נבו 09.05.2022(; עפ"ג (מחוזי חי') 26952-04-22 מדינת ישראל נ' אנטקלי (נבו 09.05.2022). עפ"ג (מחוזי חי') 26975-04-22 מדינת ישראל נ' שמוך (נבו 12.05.2022)‏‏.

לדיווחים על הענישה המקלה ראו יאיר קראוס "בכיר הפרקליטות שאמון על תיקי הטרור הערבי: 'אנחנו חלק ממערך ההרתעה'" מקור ראשון (28.5.2022) וראו גם צביקה סגל "עונש מקל למבצעי הלינץ'; הקורבן: 'רצו לרצוח אותי'" בחדרי חרדים (6.4.2022); וכן יאיר קראוס "נמשכת מדיניות היד הקלה בענישה נגד פורעי שומר החומות" מקור ראשון (24.2.2021) וראו גם: ""נמצא את עצמנו בטבח": תרחיש האימים של מפקד מחוז דרום לשעבר במשטרה" מעריב (8.12.2021): "התנהלות סביב שומר החומות זו איזושהי נקודת ציון. אוזלת היד של כל מערכת אכיפת החוק ובייחוד המערכת המשפטית – היא זו שמייצרת הרתעה. יש ענישה מקלה מאוד, מאות נעצרו בשומר החומות, והענישה לאלה שהגיעו לכתבי אישום זו ענישה של שופטי כדורגל. אנחנו לא באמת מנצלים את מה שהמחוקק נתן לנו".

^[32] הבדיקה התבססה על הצלבת מקורות של הפרקליטות וקבלת רשימת גזרי הדין בתיקי הנאשמים הבגירים באמצעות בקשת חופש מידע ותוצאותיה פורסמו אצל נטעאל בנדל "שנתיים אחרי פרעות שומר החומות: רוב הנאשמים חמקו מעונשים כבדים" ישראל היום (13.7.2023)

[33] ע"פ 529/23 אגבאריה נ' מדינת ישראל ‏(‏נבו 21.1.2026‏)‏‏

[34] גלעד מורג "הטיח אבן בראשו של חייל: 15 שנות מאסר על ניסיון רצח ב"שומר החומות"" YNET (26.9.2024)

[35] לדוגמה מהעת האחרונה ראו תפ"ח ‏(‏מחוזי ב"ש‏)‏ 17501-08-21 מדינת ישראל נ' עבדאללה נצאצרה ‏(‏נבו 11.3.2026‏)‏‏

^[36] סע 40ב לחוק העונשין

^[37] ראו בהכרעת דינו של השופט סלע, ת"פ (מחוזי י-ם) 10894-06-21 מדינת ישראל נ' אבו זינה (נבו 08.12.2021): "בעבירות מסוג זה שביצע הנאשם כנגד כוחות הביטחון, קיימת חומרה מיוחדת בביצועם בזמן לחימה. לא זו בלבד שבשל מעשים אלו יש צורך להפנות כוחות בטחון מעיסוקם כנגד האויב מבחוץ לפעולות בטחון פנים, אלא שבמצב דברים זה תוצאת המעשים אינה מוגבלת לאנשי כוחות הביטחון שכנגדם הופנו המעשים האלימים, אלא כנגד הציבור כולו, שכן יש בו להוסיף על הפחד והבהלה שהייתה נחלתו בשל הלחימה מבחוץ והרקטות הרבות שנפלו בישראל. אם במצבי שגרה "עוצמת הפגיעה של הטרור באה לידי ביטוי בכך שמלבד הפגיעה הישירה שהוא מסב לחיי אדם ולשלמות הגוף, יוצר הטרור אפקט פסיכולוגי של פחד ותחושת איום בקרב הציבור כולו ומערער את שגרת חייו של הציבור לאורך זמן" […] הרי שבשעה שהדבר נעשה בשעת לחימה ועת שהציבור נמצא תחת התקפת טילים מסיבית מחוץ, אפקט הפחד ותחושת האיום מתעצמת פי כמה. בכך יש כדי להטיל מורך ולפגוע בחוסן הלאומי, וככל שהחוסן הלאומי ילך וייסדק כך ייפגע גם הביטחון הלאומי".

^[38] ניתן להעביר את המסר בערעורים, בנאומים ובהתבטאויות פומביות אחרות, ראו לדוגמה טור שפורסם על ידי נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות לרגל יום האישה בינלאומי בו עמדה על חומרתן של עבירות אלימות במשפחה שמצדיקות מעצר עד תום ההליכים ומאסרים ממושכים. אסתר חיות "המאבק באלימות נגד נשים/נשיאת העליון אסתר חיות בטור מיוחד" ynet (24.11.2020).

^[39] סעיף 40ו -40ז לחוק העונשין

^[40].‏ ANDREW VON HIRSCH., ANTHONY E. BOTTOMS. ELIZABETH BURNEY & PER-OLOF WIKSTROM, CRIMINAL DETERRENCE AND SENTENCE SEVERITY: AN ANALYSIS OF RECENT RESEARCH (OXFORD: HART PUBLICATION, 1999).‏

^[41] ברק אריאל ויעל לוי אריאל "התבוננות מחודשת במוסד ההרתעה (ובדרכים ליצירת הרתעה יעילה) 83 משפט, חברה ותרבות משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים (אלון הראל עורך, אונ' תל אביב, 2017)

^[42] ראו לדוגמה כיצד פעלו בתי המשפט הצרפתים בעקבות הכרזת שר המשפטים ביולי 2023 לעצירת פרעות תוך ניהול הליכים משפטיים מהירים שהסתיימו תוך שבוע בשליחתם של פורעים לכלא Ian Khalaf ‘Where is the justice?’: French rioters jailed in fast-track trials Financial Times (6.7.2023)

^[43] Bell, Brian, Laura Jaitman, and Stephen Machin. 2014. “Crime Deterrence: Evidence from the London 2011 Riots.” Economic Journal 124 (576): 480–506, על פי המחקר ענישה מהירה ומחמירה של מתפרעים לאחר אירועי הפרעויות רחבות היקף בלונדון הובילה לירידה בהיקף העבריינות וראו את פסק דינו של השופט שטיין בהקשר של עבירות מין: ע"פ 3792/18 פלוני נ' מדינת ישראל 10-11 (נבו 11.11.2018)‏‏ "הדרך הטובה ביותר להקטין את התמריץ המעוות ועמו את הפיתוי לבצע עבירות מן הסוג שבו עסקינן היא להגדיל את עונש המאסר המוטל על העבריין (ראו: Gary S. Becker, Crime and Punishment: An Economic Approach, 76 Journal of Political Economy 169, 180 (1968);David S. Abrams, Estimating the Deterrent Effect of Incarceration using Sentencing Enhancements, 4(4) American Economic Journal: Applied Economics 32 (2012). בהקשר זה חשוב להדגיש, כי בענייננו די בהרתעה חלקית כדי להצדיק את החמרת עונשו של עבריין מין. אם החמרה בעונש המאסר תגרום לעבריין אחד בלבד לזנוח את תוכניתו לפגוע מינית באישה, נערה או ילדה חסרת ישע – דיינו." ישנן עדויות אמפיריות שתומכות בכך שהחמרת הענישה מגבירה הרתעה ככול שעוסקים בגורמים נורמטיביים שעדיין נמצאים מחוץ למעגל העברייני בדומה לפרופיל של רבים מנאשמי הפרעות שגזרי דינם מציינים את עברם הנורמטיבי. לביקורת על שטיין בטענה שהמחקר הקרימינולוגי האמפירי אינו תומך בהחמרת ענישה כגורם מרתיע ראו אלון הראל "מדוע להירתע מעונשים מרתיעים" הסנגור 264 4 (2019) . לקושי לאמוד את שיעור הרצידיביזם כמדד להרתעה אישית במקרים של טרור ראו Mary Beth Altier, Emma Leonard Boyle & John G. Horgan, Returning to the Fight: An Empirical Analysis of Terrorist Reengagement and Recidivism, 33 Terrorism and Political Violence, 836-860 (2021). וכן Altier, Mary Beth, John Horgan, and Christian Thoroughgood, Returning to the fight: what the literature on criminal recidivism can contribute to our understanding of terrorist recidivism, Department of Homeland Security report (2012).‏

[44] ע"פ 1338-04-25 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 3.6.2025)‏‏ "כפי שיובהר להלן, מתוך ארבעת המערערים רק אחד – חא"ב – הראה מהפך מוכח ותיקון משמעותי באישיותו, בתפיסותיו ובהלכותיו. מערער זה גם היה קטין (בן 17.5) בזמן שביצע את מעשי העבירה, ועל כן רק הוא ראוי, לטעמי, לענישה שיקומית. אצל יתר המערערים דרישת המהפך אינה מתקיימת. בהתאם לכך, ענישתם של שלושת אלו צריכה להגשים את הרתעת הפרט, את הרתעת הכלל ואת שלילת יכולתו של העבריין המורשע לבצע עבירות דומות בעתיד – כל זה, כמובן, בגבולותיו של עיקרון ההלימה"

^[45] ע"פ 8641/12 סעד נ' מדינת ישראל, סו(2) 772, פס' 28 לחוות דעתו של השופט סולברג ופס' טו לחוות דעתו של השופט רובינשטיין (2013)‏‏. לדרישה להחמרת ענישה על רקע גזעני של פשעי שנאה ראו לי ירון "תיקון חוק הפונדקאות והחמרת ענישה על פשעי שנאה: ארגוני הלהט"ב הציגו את דרישותיהם" הארץ (25.7.2018); עודד רון "על החומרה המיוחדת של פשעי השנאה" המכון הישראלי לדמוקרטיה (24.5.2021); בהקשרים של אלימות נגד נשים ראו ע"פ 3011/17 פרץ נ' מדינת ישראל (נבו, 31.1.2019) סעיפים 13-15 לחוות דעתו של השופט גרוסקופף שמצטט גם את השופטים לוי וברון. בהקשרים של שימוש בנשק לא חוקי ראו ע"פ 2013/20 מדינת ישראל נ' אמארה, פס' 10 לחוות דעתה של השופטת ברון (נבו, 2.9.2020).

[46] עניין אל היג'א לעיל ה"ש 35, נסיבות המקרה כללו סולחה בין נכבדי טמרה לנפגעים אולם דברי השופטת עקרוניים.

^[47] נדב שרגאי " ה'נכבה' ו'השיבה' כגורם רקע ומניע לפרעות בערים המעורבות במאי 2021" 58 בתוך ערבי ישראל בהתפרעויות מאי 2021 ניתוח עומק המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (2021). שרגאי עומד על מרכזיות הנכבה בשיח הלאומני בקרב ערביי ישראל; על פי סקר שנערך במדה אל כרמל בקרב מדגם מייצג מקרב ערבי ישראל 60.5% מהמשיבים סברו כי הסיבה העיקרית להתקוממות הייתה האירועים בירושלים- אל אקצא ושייח ג'ארח 15.2% קשרו את האירועים עם האדישות המשטרתית כלפי האלימות בקרב החברה הערבית ו21.1% מהמשיבים תלו את האירועים באפלייה אזרחית כלפי ערביי ישראל. (מובא בתוך אריז' סבאע' ח'ורי "המחאה העממית ואלימות המדינה הקולניאלית ההתיישבותית" תאוריה וביקורת – אש בשדה קוצים 19, 22 (2021).

^[48] פרוטוקול 2 הוועדה המיוחדת לענייני המגזר הערבי בראשות מנסור עבאס (27 במאי 2021) (להלן: פרוטוקול 2). ראו את דברי מנסור עבאס בפתח הדיון.

^[49] יעל שמריהו ישורון "ההפתעה המוזרה של הגרעינים התורניים מהאלימות בערים המעורבות" שיחה מקומית (147.2021); יעל שמריהו ישורון "המוסר הכפול של הדו קיום: אתנו ג'נטריפיקציה בערים המעורבות" תאוריה וביקורת אש בשדה קוצים (2021)

^[50] אפרים אלרן, מוחמד. ס. ותד, מאיר אלרן "ההתמודדות עם האלימות והפשיעה בחברה הערבית: הסיכון לגלישה מהזדמנות להחמצה" INSS (3.1.2022)

^[51] סעיד זידאני "הצעירים הפלסטינים התקוממו כדי להגן על המקום ועל זהותו" שיחה מקומית (מירון רפפורט, מתרגם, 4.7.2021); יוסי קופרווסר "עיקרי הדברים: ערבי ישראל בהתפרעויות מאי 2021 מה למדנו ולאן הם מובילים?" ערבי ישראל בהתפרעויות מאי 2021 ניתוח עומק (המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה) 4-7 (2021). אפילו מי שביקשו להציג את האירועים כתגובה לפשיעה והזנחה נאלצו להודות כי היה למרכיב הלאומני משקל מרכזי באירועים ראו אפרים לביא, מאיר אלרן, אילהאם שחברי,חד'ר סועאד, ג'וני עיסא "יחסי יהודים ערבים בישראל בעקבות אירועי אפריל- מאי 2021" מבט על INSS 1474(26.5.2021) : האירועים בירושלים והמערכה הצבאית ברצועת עזה והקשרם הלאומי והדתי המודגש, גרמו להלך רוח קולקטיבי שלילי בציבור הערבי בישראל, שרובו מוסלמי מסורתי. הלך רוח זה נקלט בקרב הצעירים הערבים בערים המעורבות והיה הניצוץ שהביא להתפרצותם. רובם של צעירים אלה נעדרי מרות, חסרי שיוך פוליטי, מובטלים מעבודה ולימודים, וחלקם אף נתון להשפעתם של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית. צעירים אלה, שחוו בעצמם את הזנחת האוכלוסייה הערבית מצד רשויות המדינה ואת תהליכי נישולה ודחיקתה על-ידי "הגרעינים התורניים" של הציונות הדתית, וכן את תופעת הג'נטריפיקציה שפוגעת בהם. מכאן גם זעמם שהתבטא בהתנכלויות כלפי שכניהם היהודים, בשעה שקצרה יד המשטרה לאכוף במקום חוק וסדר.".

^[52] פרקליטות המדינה "מדיניות מעצרים והעמדה לדין במהלך מבצע שומר החומות" סיכום ישיבה (12.5.2021).

^[53] שם.

^[54] דוח מבקר המדינה, לעיל ה"ש 3, בעמ' 110.

^[55] לירן תמרי "אירוע תקיפת התינוקת נחרט בי": הצצה ליחידה שמטפלת בפשיעה הלאומנית בירושלים" mynet ירושלים (23.6.2021)

^[56] פרוטוקול 2, לעיל ה"ש 48, דברי אברמזון: "הנושא של ייחוס מעשה טרור למניע גזעני הוא נכון, הוא חשוב, הוא ערכי בעינינו, הוא עולה גם מסעיפי העבירה בחוק – הנחינו את המשטרה בעבירות כאלה לבחון אותן. אז כמו שאמרתי, מתחילת האירועים, וזה התחיל מבחינתנו כבר מסרטוני הטיק טוק, עבר דרך המחסומים בשער שכם, המשיך דרך המתיחות בהר הבית וזה הגיע עד המבצע בעזה והאירועים האלימים ששטפו את הארץ – אנחנו הנחינו כבר מתחילת האירועים גם את המשטרה וגם את צוותי העבודה בפרקליטות, להקפיד על ייחוס הנסיבה המחמירה הזו של מניע גזעני במעשה טרור".

^[57] פרקליטות המדינה "מדיניות הענישה באירועי אלימות במהלך מבצע "שומר החומות" סיכום ישיבה (19.7.2021).

^[58] שם.

^[59] על פי הודעת דוברות של הפרקליטות נכון ליום 23 במאי נעצרו בכל רחבי הארץ רק 230 איש – יהודים וערבים בדו"ח מבקר המדינה 2022 דווח על מעצרים של כ3200־ עצורים שנעצרו אולם רובם הגדול נעצר רק לאחר סיום האירועים ומרביתם שוחררו מבלי שנפתח תיק חקירה בעניינם. ראו לדוגמה את דברי עו"ד שלומי אברמזון ב25 במאי שמתאר כי אין בידי רשויות האכיפה תיקי חקירה מהאירועים בעיר לוד למרות שהייתה אחת ממוקדי הפרעות העיקריים. קלמן ליברמן "ראש תחום ביטחון בפרקליטות: לא קיבלנו תיקים מלוד" כאן תאגיד השידור הישראלי (25.5.2021).

^[60] דוח מבקר המדינה, לעיל ה"ש 3, מדבר על הערכות של גורמי ביטחון בדבר כ־6000 מתפרעים בלילה הראשון של האירועים אולם מדובר בהערכות בלבד וגם הן מתייחסת רק ללילה אחד. במהלך הדיון בבית המשפט העליון בע"פ 901/22 מיום 15.2.2022 ציין שלומי אברמזון מנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות המדינה כי אין נתונים רשמיים בדבר היקף המעורבים וכי לא ניתן לומר שרשויות האכיפה הגיעו לכולם. אני סבור כי ניתן לצרף עדויות שונות ולהגיע להערכה מושכלת אודות מספר המעורבים באירועים. משטרת ישראל דיווחה על בין 80-90 מוקדי הפס"ד שהתרחשו במקביל, כל יום מהימים הראשונים של ההתפרעויות. עיון בכתבי האישום מלמד על בין "עשרות" למאות" מתפרעים בכל הפרת סדר. כך לדוגמה מציינים בכתבי האישום שהוגשו כלפי הפורעים במחוזות השונים כי בשגב שלום היו מאות מתפרעים שנאספו בצומת הכניסה לכביש והשליכו אבנים לעבר כביש 25 ומאות מתפרעים שהציתו את נקודת המשטרה. על פי כתבי האישום גם בכביש 444 ליד טייבה דווח על מאות מתפרעים. כתבי האישום מלמדים על מאות מתפרעים בנאחף, בדבוריה ובאעבלין. גם בכפר כנא, בהר הבית וסביב העיר העתיקה דווח על מאות מתפרעים והערכות משטרתיות הן שגם בלוד ועכו היו מאות מתפרעים. במרבית כתבי האישום באירועי לינץ' מצויין כי היו עשרות מתפרעים באירוע ודווחו עשרות אירועים כאלה. מכתבי האישום החלקיים שבידי ניתן לשרטט מפה נרחבת של התפרעויות בכל רחבי הארץ- בירושלים, יפו, חיפה, באר שבע, רמלה, לוד, עכו, שפרעם, כפר מנדא, נאחף, תמרה, אעבלין, סחנין, מג'ד אל כרום, כפר קרע, אום אל פחם, טירה, קלנסואה, דבוריה, נצרת, רומנה, עוזייר, לקיה, שגב שלום, רהט, ערער, באר שבע וזאת רק רשימה חלקית. רק בירושלים דווחו עשרות נקודות של התפרעויות בשייח ג'ארח, סובב הר הבית, הר הזיתים, שועפט, עיסוואיה, בית חנינה, העיר העתיקה, אבו טור, מחלף עין חמד ועוד. כתבי האישום מלמדים על התפרעויות נוספות בצמתים לאורך כבישי ואדי ערה, כביש החוף ליד גאסר אזרקא ובאזור פורדיס, כבישי הגליל וגוש משגב, כבישי המשולש, והכבישים שבסמוך לישובי הבדואים בדרום. אישוש להערכה שלנו ניתן לקבל מדבריו של מנסור עבאס בדיון שנערך בכנסת ב27 במאי 2021 עבאס דיבר על ההפגנות ולא על התפרעויות וציין כי השתתפו בהפגנות עשרות אלפים ואולי אפילו מאות אלפי אזרחים בכל הישובים הערביים: "רבבות אזרחים ערבים יצאו להפגנה. הפגנה מטבע הדברים היא מחאה לגיטימית שבאה להביע גם סולידריות וגם מחאה על ההתגרות ועל השימוש בכוח בתוך מסגד אל-אקצא ועל הכוונות לפנות משפחות ערביות משייח' ג'ראח. רבבות ואולי מאות אלפי אזרחים יצאו במשך שבועיים להפגנות או תהלוכות בכל היישובים הערביים. אפילו הייתה תופעה שכפרים קטנים שלא היינו רגילים שייצאו בהם להפגנות או מחאות – כן, כמעט כל היישובים השתתפו בהפגנות האלה." ההיקף הרחב של ההפגנות והאופי האלים שלהם מאפשר הערכה דבר כמות המתפרעים שיצאו מההפגנות. בהנחה שהיו כמאה נקודות של הפרות סדר ובהנחה שמרנית כי בכל התפרעות היו כ50 איש ניתן להניח שלא היו פחות מ5000 מתפרעים. מאחר וידוע לנו על אירועים בהם נכחו מאות מתפרעים ניתן להניח במידה גבוהה של ודאות שהמספר גבוה בהרבה ואף כפול.

^[61] הודעה לעיתונות דוברות שבכ 14.5.2021.

^[62] ממענה לשאילתא שהוגשה על ידי חברת הכנסת סטרוק לשר הבט"פ בנוגע לתת טיפול באירועים קשים ברמלה ולוד עולה כי גם מקרי תקיפה קשים ומסכני חיים לא פוענחו. ראו שילה פריד "אין כתבי אישום או חשודים: כך נזנחו שישה אירועים קשים משומר החומות" מקור ראשון (15.3.2022),

^[63] על פי דו"ח מבקר המדינה (עמ 121) בעקבות האירועים הוכרו כ35 אזרחים כנפגעי פעולות איבה אולם רק ב־12 מקרים הוגשו כתבי אישום נגד הפורעים וזאת למרות שבחלק ניכר מאירועי התקיפה השתתף מספר גבוה של פורעים.

^[64] על פי דיווח מיולי השבכ סימן 66 פיגועים, 30 מתוכם חמורים בהם נהרגו אזרחים ואירועי ירי ולינץ' (22 מהם פוענחו נכון ליולי 2021), ועשרות אירועי השלכות בקבוקי תבערה והצתת ניידות משטרה. על פי הדיווח בוואלה הוגשו נכון ליולי 73 כתבי אישום בתיקים שניהל השבכ. ראו אמיר בוחבוט "4 ימים של אש במאי: הצצה למבצע שב"כ נגד גל האלימות בערים המעורבות" וואלה (17.7.2021).

^[65] ראו לדוגמה הודעה מפורטת של דובר הפרקליטות מיום (23.5.2021): "פרקליטות המדינה פועלת בימים האחרונים בנחישות להביא למיצוי הדין עם מפרי חוק אלימים, באמצעות כלי האכיפה העומדים לרשותה בהתאם לדין. עד כה הגישה הפרקליטות בכל המחוזות למעלה מ-140 כתבי אישום נגד כ-230 נאשמים, ערבים ויהודים, חלקם קטינים, בגין עבירות שונות ובהן תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, השתתפות בהתפרעויות, יידוי אבנים, התנהגות פרועה במקום ציבורי, הצתה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועוד. במקרים בהם היו ראיות מעבר לכל ספק סביר, יוחס לנאשמים מניע גזעני לביצוע המעשים. נגד רוב הנאשמים הוגשו בקשות להארכת מעצר עד תום ההליכים. להלן פירוט כתבי האישום לפי מחוזות הפרקליטות: מחוז חיפה: כ-43 כתבי אישום הוגשו נגד כ-46 נאשמים, חלקם קטינים, מחוז צפון: כ-12 כתבי אישום הוגשו נגד 21 נאשמים, חלקם קטינים, מחוז מרכז: כ-10 כתבי אישום הוגשו נגד כ-16 נאשמים, חלקם קטינים, מחוז ירושלים (מאז תחילת חודש הרמדאן): כ-39 כתבי אישום הוגשו נגד 59 נאשמים, חלקם קטינים, מחוז דרום: כ-31 כתבי אישום הוגשו נגד 66 נאשמים, חלקם קטינים, מחוז ת"א: כ-10 כתבי אישום הוגשו נגד כ-20 נאשמים, חלקם קטינים. הפרקליטות רואה בחומרה רבה התנהלות של הפרות סדר ופגיעה באנשי כוחות הביטחון, ותפעל בנחישות ביחס לכל פורעי חוק המבקשים להפר את הסדר הציבורי במדינת ישראל."

^[66] יוני רוטנברג "תובעים ביטחון" בשבע (10.3.2022)

^[67] סיכום הפרקליטות, לעיל ה"ש 13; דוח מבקר המדינה, לעיל ה"ש 3.

^[68] ראו בנדל לה"ש 32

^[69] דו"ח המבקר מצביע על פערים משמעותיים בין המידע שבידי אגפים שונים במשטרת ישראל. על פי נתוני חטיבת החקירות במשטרה נעצרו כ3200 איש אולם על פי נתוני מדור מחקר וסטטיסטיקה במשטרה נעצרו רק כ2200 איש.

^[70] פרוטוקול 2, לעיל ה"ש 48.

^[71]" סיכום מבצע 'חוק וסדר' של משטרת ישראל המשרד לביטחון פנים (3.6.2021.) המבצע תוכנן עוד קודם לאירועי מאי במטרה להגביר את האכיפה בחברה הערבית וכלל חיפושי נשק לא חוקי והתמודדות עם עבריינות ופשיעה בחברה הערבית ללא קשר לאירועי שומר החומות. ראו בדבריו של יגאל בן עזרא רמ"ח סיכול פשיעה באגף סי"ף במשטרת ישראל. פרוטוקול 2, לעיל ה"ש 48. מבצע חוק וסדר ועיסוק בפשיעה במגזר הערבי שאינה חלק משומר החומות פוגעת ביכולת להסיק את מספר העצורים בגין התפרעויות באירועי שומר החומות.

^[72] לעיל ה"ש 64.

^[73] לניסוח לדוגמה ראו את כתב האישום כלפי 8 חברי חוליה מלוד שזרקו בקבוקי תבערה על בתי יהודים בעיר: "החל מתאריך 2021.5.10 ,יום ירושלים ה' תשפ"א, לאחר ירי רקטות מסיבי לעבר אזור ירושלים ועוטף עזה, החל מבצע צבאי של צבא ההגנה לישראל המכונה "מבצע שומר החומות". בד בבד, החלו הפרות סדר רחבות בכל רחבי הארץ. באזור המרכז, ובפרט בעיר לוד, התרחשו אירועים רבים של אלימות בין יהודים, ערבים וכוחות הביטחון על רקע לאומני וגזעני, בין היתר באמצעות פגיעה בגוף ורכוש, התפרעויות, הצתת כלי רכב לרבות ניידות משטרה, השלכת בקבוקי תבערה, ירי זיקוקים, הבערת צמיגים ופחי אשפה, חסימת כבישים וזריקות אבנים וחפצים לעבר כוחות הביטחון וכן לעבר אזרחים יהודים וערבים"

^[74] סיכום הפרקליטות, לעיל ה"ש 13.

^[75] הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1 – הכנה וניסוח כתב אישום 44 (עודכן 27.12.2017).

^[76] ע"פ 4585/22 מדינת ישראל נ' ערדאת ס' 16 (נבו 25.07.2022)‏‏; ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (נבו 24.02.2022) וראו את השפעת הפתיח להחמרה בענישה גם בתיקים בהם לא יוחס מניע לאומני ספציפי כפי שנגזר כלפי נאשם 3 בתפ"ח 55524-06-21 מדינת ישראל נ' עבאס (נבו 21.3.2022).

^[77] ראו ה"ש 28.

^[78] לירן לוי "למרות תיעוד הלינץ' ביהודי בעימותים ביפו, הפרקליטות: אין מניע לאומני" וואלה (23.5.2020).

^[79] ראו לירן תמרי "אירוע תקיפת התינוקת נחרט בי": הצצה ליחידה שמטפלת בפשיעה הלאומנית בירושלים" mynet ירושלים (23.6.2021) וכן פרוטוקול 35 לעיל ה"ש 5.

^[80] ראו בדברי מנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים בפרקליטות לעיל ה"ש 64.

^[81] ראו ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (נבו 24.02.2022)‏‏ שם הורשע הנאשם בין היתר בעבירת השגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע גזעני.

^[82] ראו לדוגמה, ניצן שפיר "המניע גזעני? חוק המאבק בטרור יחמיר את הענישה של מבצעי הלינצים" גלובס (19.5.2021).

[83] אילנה קוריאל "כדי להקל על השופטים: ביקשו להסיר עבירות טרור מאישומים משומר החומות" ynet (19.6.2023).

^[84] מתן וסרמן "ביקורת על הטיפול באירועי הלינץ': המשטרה לא ערוכה לא הוגשו די כתבי אישום" מעריב (2.9.2021); אילנה קוריאל "ללא מניע לאומני:כתבי אישום מקלים נגד יהודים וערבים שהתפרעו בדרום" ynet (22.5.2021).

^[85] דוח מבקר המדינה, לעיל ה"ש 3, בעמ' 119.

^[86] נטעאל בנדל "המדינה בוחנת הגשת תביעות אזרחיות נגד מתפרעים במבצע שומר החומות" הארץ (19.10.2021).

^[87] דו"ח המבקר, לעיל ה"ש 3, בעמ' 121.

^[88] "תביעות נזיקיות בעקבות שומר החומות" חדשות הכנסת (20.5.2024).

^[89] ס' 21 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים)תשנ"ו-1996.

^[90] שם.

^[91] ראו בהקשר אחר לירן תמרי "מספר העצורים בהפגנות בבלפור ירד משמעותית ובמשטרה מגלים את הסיבה" ירושלים MYNET (17.11.20)

^[92] בש"פ 5386/21 פלוני נ' מ"י (12.8.2021) לינץ' בנוסע יהודי סמוך לכפר כנא והתפרעות נוספת למחרת), הואשם במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה בצוותא, בחבלה במזיד ברכב בצוותא ממניע גזעני, בהצתה בצוותא, בהתפרעות ובהפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. הנאשם ציין בחקירתו כי הוא "מוכן למות בעד אלאקצא". לא נשלח לתסקיר מעצר כי "מדובר במקרה שבו עולה בבירור שאין מקום לחלופת מעצר" וותר במעצר עד תום ההליכים.

^[93] מ"ת (מחוזי י-ם) 49373-07-21 מדינת ישראל נ' גית (נבו 12.08.2021)‏‏ הנאשם נשלח לתסקיר למרות שני אירועי אלימות בבית חנינא ובהר הבית, השופט ציין את גילו הצעיר ואת העבר הפלילי הנקי שלו כטעמים לשליחתו לתסקיר.

^[94] בש"פ 5402/21 מדינת ישראל נ' חוסאם אמארה (נבו, 18.8.2021) ; בש"פ 8631/21 מדינת ישראל נ' ואיל חוסיין (נבו, 22.12.2021); בש"פ 5798/21 מדינת ישראל נ' בהא אבו אל היג'א (נבו, 1.9.2021).

^[95] שילה פריד "מסמר בארון הקבורה של ההרתעה": מבצע פיגוע ירי שוחרר למעצר בית" מקור ראשון (25.5.2022); מלבד 20 העצורים שעדיין במעצר נגזר דינם של כ80 פורעים שההליכים המשפטיים בעניינם הסתיימו.

^[96] יאיר קראוס "שוחרר נאשם נוסף בפרעות: "הערב יוכל דגים וסרטנים" מקור ראשון (9.11.2021).

^[97] שילה פריד "חופש גדול: נאשמים בפרעות שומר החומות בלוד שוחררו ממעצר" מקור ראשון (10.11.2021)

^[98] בש"פ 7265/21 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 8.11.2021).

^[99] שילה פריד "מסמר בארון הקבורה של ההרתעה" לעיל ה"ש 99.

^[100] בש"פ 8631/21 מדינת ישראל נ' ואיל חוסין (22.12.21) הנאשם הבעיר צמיגים על דלת תחנת המשטרה בכפר עוזרייר ותקף שוטרים. בשל גילו הצעיר ועברו הנורמטיבי עבר לאיזוק אלקטרוני בבית משפחתו. בית המשפט המחוזי אפשר לו לצאת כל יום לצורך עבודה אך ערעור שהגישה הפרקליטות הביא לביטול האישור לצאת לעבודה והוא נותר עם אזיק אלקטרוני.

^[101] סעיפים 61-62 לחוק המעצרים

^[102] אילנה קוריאל "רוב נאשמי ההתפרעויות בנגב שוחררו: יש רגיעה מוחלטת, אין סכנת התלקחות ynet " (22.9.2021)

^[103] ראו לדוגמה בבש"פ 4120/22 מדינת ישראל נ' סברי אמר (נבו 23.06.2022)‏‏ שם הפנה השופט כבוב נאשם במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה; יידוי לעבר כלי תחבורה; חבלה במזיד ברכב ממניע של גזענות; התפרעות; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו בנסיבות מחמירות; מעשה פזיזות; הצתה; עבירות בנשק (ייצור, החזקה, נשיאה והובלה) ושתי עבירות של היזק בזדון לתסקיר מבחן: "בין לבין התברר שההליכים בבית משפט קמא, בכל הנוגע לשמיעת ראיות, מתנהלים בעצלתיים. ככל הנראה לא היה בידי בית המשפט לקבוע די מועדים לשמיעת כל העדים, למרות שלטענת הסנגור, גם מעורבים אחרים שהוגש כנגדם כתב אישום – אמורים להעיד מטעם המאשימה".

^[104] איליה יגורוב "שב"כ עצר חשודים בהצתת רכבו של עיתונאי "הארץ"" ישראל היום (10.2.2022) על פי הדיווח הם היו מעורבים בשורה של התפרעויות על רקע לאומני גם בזמן שומר החומות וכן ס' 15 ל ת"פ (מחוזי באר שבע) 53431-02-22 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) ( 18.03.2024)‏‏

^[105] ראו את פרוטוקול הדיון בוועדה לביטחון פנים בכנסת מיום 4 באוקטובר 2021 בנושא מסקנות המשטרה בעקבות מבצע "שומר החומות" והיערכות לעתיד שם נזכרו אירועי אלימות נמשכים ברמלה, לוד ועכו.

^[106] יאיר קראוס "השר ברלב החליט: אין אישור להפגנה לשחרור עצורי הפרעות בסמיכות לבתי היהודים בעכו" מקור ראשון (10.9.2022.)

^[107] הלל ביטון רוזן "מפקד מג"ב מדבר: 'שומר החומות 2' בפנים הארץ יהיה אלים יותר" 14 עכשיו (13.3.2022); אהרון חליווה ופרל פינקל "למידה נוספת בעקבות 'שומר החומות'- דרוש משמר לאומי" מרכז דדו (2021). טל לב רם "אלוף איציק תורג'מן מזהיר מתרחיש הפרעות במגזר הערבי: "לא ניסע מואדי ערה" מעריב (12.11.2021); ג'וש בריינר "כשיום השנה לשומר החומות בפתח, במשטרה נערכים להסלמה ביטחונית" הארץ (7.3.2022)

^[108] לדוגמה בש"פ 8102/00 מדינת ישראל נ' כיאל סאבר (9.11.2000) הנאשם השתתף בהתפרעויות שהתרחשו בצומת כפר ג'דידה ולקח חלק בתקיפה על רקע לאומני. הוא הואשם בעבירות התפרעות, תקיפה הגורמת חבלה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה וחבלה במזיד ברכב.

^[109] ראו לדוגמה בש"פ 7968/01 מדינת ישראל נ' פלוני (16.10.2001)

^[110] ראו לדוגמה את דברי השופט ריבלין בבש"פ 8831/00 מדינת ישראל נ' פלוני (5.12.00) ביחס לנאשמים ששוחררו למעצר בית למרות שחסמו צומת, הבעירו צמיגים והשליכו אבנים לכביש : " על חומרתם של מעשים דוגמת אלה המיוחסים למשיבים עמד בית המשפט העליון, לאחרונה, בשורה של החלטות. "אדם העושה מעשים כמעשי העורר" – כך פסק השופט מ' חשין – "מעיד על עצמו, כי אדם מסוכן הוא וכי אין לחזות מראש כיצד יגיב על אירועים, שעלולים לקרות בארץ בימים הקרובים" (בש"פ 7532/00 רונן טריביאש נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). בזמנים אלה – כך פסק השופט י' טירקל – "יש לאחוז במידת הזהירות היתירה, יותר משהעבריין צריך לכך, הציבור צריך לכך, השעה צריכה לכך" (בש"פ 7507/00 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם)). ובאותו עניין:

"אולם אבן הפוגעת בראשו של אדם עלולה להרגו נפש או להפכו נכה לכל חייו, וחלילה לנו כי נתעלם מסיכון זה. גם גילו הצעיר של המשיב אין די בו, שהרי כפי שנאמר במקום אחר 'אבן אשר ידה אותה נער בן 10 פגיעתה רעה לא פחות מאבן אשר ידה אותה איש מבוגר'" (השופט מ' חשין בבש"פ 7171/00). גם העובדה שאין למשיבים עבר פלילי מתגמדת לנוכח הסכנה שהמעשים הללו יחזרו על עצמם (דברי השופט א' א' לוי בבש"פ 8576/00). מעשים מן הסוג הזה מקימים עילת מעצר, ועל כך כאמור אין חולקים כאן, ובנסיבות המקרה הזה לא היה מקום להסתפק בחלופת המעצר שהוצעה, במיוחד משהמדובר בהותרת המשיבים באזור בו הם מתגוררים או בסמוך לאזור המועד לפורענות."

^[111] ראו את דברי השופט לוי בבש"פ 7937/00 מדינת ישראל נ' מחמיד (9.11.00): "הנמקתו של בית משפט קמא, המושתתת על רגיעה יחסית המסתמנת בין חלקי האוכלוסייה השונים, אינה יכולה לעמוד במבחן הביקורת. כפי שהתבטאתי בהחלטות נוספות מהימים האחרונים, "רוחות המלחמה" עדיין מנשבות בארץ, ולמרבה הדאבה, האפשרות להתלקחות חדשה שרירה וקיימת. אך לא בכך בלבד מתמצה העניין, הואיל ויידוי אבנים על רכב נוסע, גם בימים בהם שוררת רגיעה מוחלטת, היא עבירה שסכנתה רבה, מאחר והמעשה עלול להסתיים לא רק בגרימת נזק לרכוש או בהפרעה לתחבורה, אלא גם בקיפוח חיי אדם. את הסכנה הזו צריך לקדם באמצעי הגנה, גם אם אלה כרוכים בשלילת חירותו של אדם, ובמיוחד ראוי לנהוג כך ביחס למי שסכנתם אינה עוד רק פוטנציאלית, אלא מוכחת." וכן בש"פ 7402/00 גאבן נ' מדינת ישראל (25.10.00). וראו גם בש"פ 7927/00 מדינת ישראל נ' שלבי (7.11.00) שם הוחלט על שחרור של נאשמים מסויימים בשל הזמן שחלף תוך בדיקה פרטנית של מסוכנותו של כל אחד מהנאשמים בנפרד.

^[112] ראו לדוגמה את החלטתו של חשין בבש"פ 7705/00 מדינת ישראל נ' פלוני (26.10.2000) "נטל הוא המוטל על בתי-המשפט כי יכריעו בדין במהירות יתירה-יכריעו בדין ויגזרו עונש (אם ירשיעו בדין). נאשמים כמשיב זה שלפניי עתה, אין זה מן המידה כי ישבו בבית מעצר שבועות ארוכים-אולי חודשים ארוכים-משל היו נאשמים בעבירות פליליות "מן המניין". בתיתי דעתי לכל אלה, אני מחליט כלהלן:ב ראשית לכל, אני מחליט להאריך את מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת. שנית, פרקליטות המדינה תגיש לאלתר בית-משפט השלום (לנוער) בנצרת (לענייננו: כבוד השופטת דנה מרשק-מרום) בקשה בה תעלה שתי עתירות אלו:נ אחת, להקדים את יום ההקראה, אם אך ניתן הדבר, מיום 31באוקטובר. שתיים, על-יסוד הנחה שהמשיב כופר בהאשמות המיוחסות לו, להוסיף ולקבוע לאלתר מועדים סמוכים-סמוכים לשמיעת משפטו של המשיב לגופו. לאחר שכבוד השופטת מרשק-מרום תיתן את החלטתה, אבקש כי העתק אותה החלטה יועבר לידיעתי ואו-אז אחליט על דבר המשך ההליכים".

^[113] ראו עניין סברי אמר לעיל ה"ש 107.

^[114] השחיקה מגבירה בקשות ליציאה לעבודה וריקון חלופות המעצר מתוכן, ראו עמ"ת 27005-10-21 מדינת ישראל נ' כריים 13.10.21)).

^[115] התיק המוקדם ביותר שנמצא במאגרים האלקטרונים הוא ככל הנראה ת"פ (שלום י–ם) 46794-06-21 מדינת ישראל נ' סטליח (נבו 10.10.2021).‏‏ שם דובר על תקיפה של צמד בלשים בירושלים. להתנהלות שונה ראו ה"ש 44 שם תואר כיצד זורזו הליכי העמדה לדין וגזירת עונש באירועי התפרעות המונית בצרפת.

^[116] יאיר קראוס "נמשכת מדיניות היד הקלה בענישה נגד פורעי שומר החומות" מקור ראשון (24.2.2022).

^[117] ראו לדוגמה את ת"פ (מחוזי חי') 53027-05-21 מדינת ישראל נ' גרבאן (נבו 14.12.2021)‏‏ שם נגזר דינו של מי שנתפס בעת ניסיון לזרוק אבנים על כביש החוף למאסר שיחפוף את תקופת מעצרו (6.5 חודשי מעצר) והוא למעשה שוחרר עם מתן גזר הדין. בת"פ (מחוזי י-ם) 60308-05-21 מדינת ישראל נ' עוידה (נבו 29.12.2021)‏‏ הורשע הנאשם בחבלה במזיד לרכב על רקע גזעני ותקיפה בנסיבות מחמירות והוסכם על עונש מאסר של 12 חודשים בלבד. בת"פ (מחוזי י-ם) 7279-05-21 מדינת ישראל נ' פלוני (נבו 22.12.2021)‏‏ שם נגזר דינו של נאשם שתקף ודקר שני יהודים ברחובות ירושלים ב11 חודשי מאסר בלבד. בת"פ (שלום י-ם) 30859-05-21 מדינת ישראל נ' מוחמד מלחם (נבו 21.10.2021)‏‏ נגזרו 11 חודשי מאסר בלבד על מי שתקף שוטרים בהר הבית באמצעות שרשרת ברזל.

^[118] עניין עומר אבו זינה פס' 4; לסקירה עדכנית בדבר מתחמי הענישה בתיקי שומר החומות לעבירות של השלכת אבנים על כבישים ראו ת"פ (ב"ש) 8067-06-2024 מדינת ישראל נ' אלסנדע (4.6.2024) וכן בדברי השופט שטיין לעיל ה"ש 36.

^[119] ראו ה"ש 46, וכן ת"פ (שלום חי') 60283-05-23 מדינת ישראל נ'  חאלדי (19.02.2024)‏‏ וכן ת"פ (מחוזי י-ם) 10961-06-21 מדינת ישראל נ' נאסר (20.01.2022)‏‏ ככלל, שיעור בעלי העבר הפלילי מבין הנאשמים נמוך. כך עולה מבדיקה שערכתי בחודשים הראשונים לאחר האירועים. בחנתי את שיעור הנאשמים בעלי עבר פלילי מקרב הנאשמים נגדם הוגשו כתבי אישום בצפון. יאיר קראוס "כמעט כל נאשמי שומר החומות ללא רקע פלילי קודם" מקור ראשון (13.8.2021);ניתן להתרשם גם ממעבר על הטיעונים לעונש שפורסמו מאז ששיעור הנאשמים בעלי עבר פלילי נמוך. על פי מבקר המדינה (112-113) שיעורם של בעלי התיקים הפליליים מקרב כלל העצורים גבוה ביותר אולם כאמור רוב מוחלט מקרב העצורים נעצרו במסגרת מבצע חוק וסדר שכוון כלפי עברינות במגזר הערבי ונגד רובם המוחלט לא הוגשו כתבי אישום.

^[120] ת"פ 19497-08-21 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד (30.1.2022) הנאשם לקח חלק בהתפרעות במלון האפנדי בעכו, מתחם הענישה שהציגה הפרקליטות היה בין חמש לשמונה שנות מאסר ובית המשפט גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל בלבד. במקרה אחר נגזר על פורע בעכו עונש מאסר של שמונה חודשים בלבד למרות שהפרקליטות דרשה בעניינו שלוש שנות מאסר ראו יאיר קראוס "בפתח הרמאדן: השופטת שמשחררת את מורשעי הפרעות" מקור ראשון (31.3.2022) למקרם נוספים ראו יאיר קראוס "סער הורה: בליץ ערעורים נגד גזרי דין מקלים למורשעי הפרעות במאי" מקור ראשון (13.4.2022)

^[121] יאיר קראוס "נמשכת מדיניות היד הקלה" לעיל ה"ש 31.

^[122] ת"פ (מחוזי חי') 35822-08-21 מדינת ישראל נ' ערדאת (נבו 24.05.2022)‏‏, לימים החמיר בית המשפט העליון את הענישה בתיק זה ראו ע"פ 4585/22 מדינת ישראל נ' ערדת (25.7.2022).

^[123] ראו ת"פ (מחוזי חי') 13083-07-21 מדינת ישראל נ' אמר (נבו 15.02.2022):‏‏ "בקביעת מידת העונש נתתי דעתי להודאת הנאשם כמעט בהזדמנות הראשונה, לעברו הפלילי הנקי ולהבעת החרטה שהשמיע. להודאת הנאשם כאן חשיבות רבה על רקע ייתור שמיעת עדויות חוקרי שב"כ רבים המנויים ברשימת העדים. בימים אלה, עת נשמעות בפנינו עדויות רבות של חוקרי שב"כ בתיקים המכונים תיקי "שומר חומות", בשעות דיונים ארוכות, תוך שאותם עדים נחשפים שוב ושוב, במהלך העדויות, שלא בטובת העניין, ומבטלים ממשימותיהם השוטפות ימים רבים, אני סבור כי בענישה, לצד היבטי החומרה המובהקים, יש ליתן גם ביטוי ממשי למי שנמנע מהארכת ההליך המשפטי, ומבקש לשים את מעשיו מאחוריו, תוך תשלום מהיר של חובו לחברה וכן ת"פ (מחוזי י-ם) 40553-07-21 מדינת ישראל נ' בהג'ת מסעוד (נבו 28.02.2022)‏‏; ת"פ (שלום י-ם) 30859-05-21 מדינת ישראל נ' מלחם (נבו 21.10.2021)‏‏; ת"פ (מחוזי י-ם) 10894-06-21 מדינת ישראל נ' אבו זינה (נבו 08.12.2021)‏‏; ת"פ (מחוזי י-ם) 10961-06-21 מדינת ישראל נ' נאסר (נבו 20.01.2022)‏.

^[124] ע"פ 22/18  אבו זינה נ' מדינת ישראל (נבו 27.07.2022)‏‏.

^[125] ראו לדוגמה ע"פ 1852/24 פלוני נ' מדינת ישראל (5.6.2024), שם הורשעו פורעים בלינץ' בירושלים בזמן האירועים ודינם נגזר לפחות משלוש שנות מאסר.

^[126] ת"פ (מחוזי חי') 13083-07-21 מדינת ישראל נ' תאופיק סלם אמר (נבו 15.02.2022)‏‏ לאירוע בו נגזר דינו של מצית בית הספר הלשוני למעלה משנתיים מאסר רק על עבירת ההצתה בודדת ראו ע"פ 401/16 מדינת ישראל נ' יצחק גבאי (נבו 28.9.2016).

^[127] לטבלת ענישה ביחס לכל אחת מהעבירות כשלעצמה ראו משטרת ישראל הנחיית ראש חטיבת התביעות 01.01.01 "הכוונת שיקול הדעת התביעתי בגיבוש מתחמי עונש הולם ועתירה עונשית" (15.3.2020).

^[128] נטעאל בנדל "בכיר בפרקליטות: המתפרעים בימי "שומר החומות" הפכו לאויבים מבית" הארץ (23.2.2022).

^[129] ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (פרוטוקול הדיון מיום 15.2.2022).

^[130] ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' אסווד (נבו 24.02.2022).

^[131] להכרעה דומה בערעור נוסף בו הכפילה ערכאת הערעור את הענישה משנים עשר חודשי מאסר לעשרים וארבע חודשים. ראו ע"פ 159/22 מדינת ישראל נ' אבו תאיה (2.3.2022).

^[132] לפירוט גזרי דין בהם הענישה עמדה על למעלה מחמש שנות מאסר באירועי לינץ', ראו ע"פ 8908/22 אל היג'א נ' מדינת ישראל פס' 3 (נבו 13.11.2025)‏; ע"פ 6106/23 עמרני נ' מדינת ישראל (15.05.2024)‏‏; עניין אבו זינה לעיל ה"ש 128; עניין ערדת לעיל ה"ש 128; ע"פ 5633/22 אל דין נ' מדינת ישראל ‏(‏נבו 28.11.2022‏)‏‏.

^[133] ראו בעניין אל היג'א עצמו וכן ע"פ 1852/24 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 05.06.2024)‏‏; ראו לדוגמה עניין אבו זיינה לעיל ה"ש 128.

^[134] יאיר אלטמן "שלוש שנות מאסר למבצעי לינץ' בזמן שומר החומות" ישראל היום (9.3.2022); שילה פריד ורועי רובינשטיין "הפרקליטות ערערה לעליון: להחמיר את עונשי הנאשמים בלינץ' בלוד" YNET (17.11.2025)

^[135] ראו ה"ש 32-34 לעיל. וראו גם בת"פ -2009-07-21 מדינת ישראל נ' אבו אלהווא (20.7.2022) נגזר דינם של שני נאשמים שלקחו חלק באירוע לינץ חמור בירושלים ל7 ו-5 שנים במאסר. בת"פ (מחוזי חי') 55483-06-21 מדינת ישראל נ' מוחמד שאער (נבו 30.06.2022)‏‏ נידון פורע שניסה להצית את תחנת המשטרה בשפרעם וביצע ירי על סניף בנק כשהוא רכוב על אופנוע עליו נהג ללא רישיון במסגרת האירועים ל6 שנות מאסר. ובת"פ (מחוזי ב"ש) 28246-06-21 מדינת ישראל נ' עבדלעזיז עמראני (נבו 12.07.2022) נגזר דינו של נאשם שהשתתף בלינץ' ותקיפת נהג יהודי בכבישי הדרום בשומר החומות ל9 שנות מאסר. בנוסף נגזר דינו של יהודי שתקף ערבי בהרצליה לחמש שנות מאסר .

^[136] על פי מחקר מ2012 ,83% מהנאשמים שניתנו נגדם הכרעת דין וגזר דין בבתי משפט השלום הסתיימו בהסדרי טיעון. בבתי המשפט המחוזיים, 87.5% מהנאשמים שניתנו נגדם הכרעות דין וגזרי דין הסתיימו בהסדרי טיעון. אם מוציאים מהחישוב תיקים שלא הסתיימו בגזר דין, שיעור התיקים המסתיימים בהסדרי טיעון מתקרב ל95%. אורן גזל-אייל, קרן וינשל-מרגל וענבל גלון, "שיעורי הרשעה וזיכוי בהליכים פליליים", מחלקת מחקר של הרשות השופטת ואוניברסיטת חיפה – המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה (05.2012). ; וראו קנת מן "סדר הדין פלילי מינהלי: הסדרי טיעון, הרשעות שווא של אשמים ופיקוח שיפוטי" משפט חברה ותרבות: משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל- כשלים ואתגרים (אלון הראל עורך, 2017).

^[137] ראו לדוגמה בדברי השופט שטיין בעניין או זייניה פס 4 שקובע שעל פי רף הענישה החדש שנקבע בתיקי שומר החומות יש לגזור כ30 חודשי מאסר על התפרעויות והשלכת בקובקי תבערה.

^[138] דו"ח ועדת אגרנט פורסם בספר קלינגופר: על המשפט הציבורי 421, 433-436 (עורך, יצחק זמיר 1993).

^[139] Framework Agreement between the Law Officers and the Director of the Serious Fraud Office 12-13 (2019).

^[140] ראו שמואל רוזנר "מאורעות תשפ"א של ערביי ישראל והשלכותיהן" המכון למדיניות העם היהודי (1.6.2021)

[141] ראו לדוגמה מחוזי עפ"ג (חיפה) 21997-03-22 מדינת ישראל נ' מאדי (14.7.2022).

[142] גם אם כאמור ישנן גישות אחרות בבית המשפט העליון ראו את עמדת רות רונן לעיל ה"ש 48.

^[143] על פי הדוח השנתי של מבקר המדינה לשנת 2022 (9.3.2022) כשליש מתיקי בית המשפט אינם מתפרסמים בנט המשפט ומוחל עליהם איסור פרסום גורף לרבות על עצם קיומם. ב־12% נוספים מוחל איסור פרסום גורף בשל סיווג התיק מבלי שקיימת מניעה קונקרטית.

^[144] קנת מן "סדר דין פלילי מנהלי: הסדרי טיעון, הרשעות שווא של אשמים ופיקוח שיפוטי" משפט צדק? ההליך הפלילי בישראל – כשלים ואתגרים 217 (2017).

^[145] החלטות הממשלה קבעו איזה חלק מהמלצות ועדת אור יאומץ וכללו גם קריאה להנהגת הציבור הערבי בדרישה חריפה לגינוי ראו החלטה מס. 2021 של הממשלה מיום 13.6.2004.

^[146] כך לדוגמה בחר בנט להציג את האירועים כנגזרת של הפשיעה במגזר הערבי בראיון עיתונאי שנתן בהיותו ראש הממשלה, חגי סגל "נשארתי בימין" מקור ראשון (28.1.2022).

^[147] הדבר ניכר גם בתגובה של חלק מראשי הרשויות שביקשו להמעיט בחומרת האירועים ראו יפתח בריל "ארגון העיתונאים ללנקרי: חזור בך מדבריך על יאיר קראוס" העין השביעית (24.12.2022).

^[148] יאיר קראוס "סער הורה: בליץ ערעורים נגד גזרי דין מקלים למורשעי הפרעות במאי" מקור ראשון (13.4.2022)

^[149]  עפ"ג (מחוזי חי') 26998-04-22 מדינת ישראל נ' אבו היג'א (נבו 9.05.2022)‏‏.

^[150] עניין גוסאי לעיל ה"ש 23.

^[151] שילה פריד "ראש תחום הסתה בפרקליטות: העבודה שלנו תרמה להרגעת השטח" מקור ראשון (25.12.2023) וכן עמיר קורץ "העמדנו לדין גם אנשים נורמטיביים. אפס סובלנות לתומכי טרור" כלכליסט (13.5.2024).

^[152] ראו פריד שם. לדוגמה ראו עמ"ת 43918-11-23 עזאם (עציר) נ' מדינת ישראל (26.11.2023).

^[153] בג"ץ 8007/23 מפלגת חד"ש נ' מפכ"ל המשטרה (08.11.2023)‏‏.

^[154] עמיחי שילה "היד הקשה עובדת" הקול היהודי (6.3.2024): "הם העמידו לדין ובאו בחשבון עם מי שכתב ומי שביטא. ומי שכתב פסוק ומי שכתב חדית'".

^[155] יגיל הנקין ""אם יקרה פעם נוספת": מאורעות מבצע "שומר החומות" כמקרה של לחימה היברידית" מערכות (12.1.2022).